אורי וישעי - 7

שמחים לשתף בהתוודעות שקיימנו עם הרב הלל פלאי במסגרת יום העיון "אורי וישעי 7".

תוכנו של ראש השנה מצריך בירור עמוק, שכן בעניינו חלקו רבים בתורה שבעל פה. נעיין דווקא במקרא ובכינויים שניתנו לראש השנה במקרא, שהם 'יום תרועה' ו'זיכרון תרועה', ונראה דרך שיטת הרמב"ם כיצד השילוב של היראה והאהבה מביא לגילוי עמוק של מהותו העמוקה של החג.

ראש השנה הוא יום מסתורי. 'בכסה ליום חגנו' - יום של כיסוי, יום תרועה וזהו, בלי פירוט נוסף. תוכנו של ראש השנה סובב סביב התרועה, ואת משמעותו נמצא בתוך הצירוף 'יום תרועה'. אך אילו משמעויות בדיוק אמורים אנו להוציא מתוך האפשרויות הרבות שהשופר מביא איתו? מה מסתיר השופר בתוכו, ומדוע דווקא הוא נבחר להיות הממליך את הקב"ה? איך הסתירה שבשופר, החרדת הלב מצד אחד והמלכת ה' מנגד יכולה להסתדר, ומה כל זה מלמד על המשמעות הפנימית של ראש השנה?

בשיעור נעסוק בשאלה האם תשובה היא מצווה בפני עצמה או רק עצה טובה שייעצה התורה לאדם כדי להתכפר. נעיין בדברי הרמב"ם והמנחת חינוך וננתח את ההבדלים בין השיטות.

על שאלתו של רבי יצחק, מדוע תוקעים גם מיושב וגם מעומד, הוא עונה: "כדי לערבב את השטן". בהסברת התשובה נחלקו הראשונים. מה שנראה כמחלוקת בהסברה טכנית של התשובה, מגלה לנו למעשה מחלוקת מהותית על מהותן של שתי התקיעות: תקיעות דמיושב, ותקיעות דמעומד. מה התפקיד של כל אחת מהן? איזו אחת מהן היא העיקרית? האם התקיעות מכוונות כלפי שמיא או כלפינו? בשיעור, נראה את גישתם של בעל המאור, הראב"ד, הרמב"ן, ר"ח והרמב"ם, נראה מה המשמעות של כל אחד מן הפירושים, ונבין את עומק הפירוש של כל אחד מהם.