אורי וישעי 6 - יום שכולו תורה

האם יש מצוה מיוחדת לחזור בתשובה? מהו תכליתו של הוידוי? ומהו היחס בין תשובה לוידוי? עיון בדברי היראים והרמב"ם.

במהלך השיעור נבחן את מהותו של ראש השנה. ראש השנה שמצד אחד הוא יום ראשון של עשרת ימי תשובה, ומצד שני הוא יום תרועה - יום של המלכת הקב"ה בעולם. כך גם השופר שרמז יש בו, עורו ישנים משנתכם, אך כידוע הינו סמל של המלכת מלכים, כפי שמובא משמו של רב סעדיה גאון. מה היא בדיוק המלכת הקב"ה, ומדוע היא קודמת לתהליך המחילה והכפרה שמסתיים ביום הכיפורים?

מדוע אברהם השאיר את החמור מרחוק ונתקע עם העצים? האם יש קשר בין המילה "וישם" הנזכרת פעמיים בעקדה לבין הצלת יצחק? ביאור חדש לניסיון העקדה.

ברכות מלכויות זכרונות שופרות הן הברכות המרכזיות של תפילת מוסף ושל ראש השנה כולו. בשיעור נלמד כיצד נוסח הברכות מלמד על ההוויה הרוחנית של יום זה.

אחת מהמצוות הייחודיות שנקשרות בשנת השמיטה היא מצוות הקהל המתקיימת לאחר שנת השמיטה. בפסוקי התורה נראה שמדובר בהתקהלות של עם ישראל לצורך קריאת התורה. בימי בית ראשון ושני התקיימו מעמדי הקהל, ועם שיבת עם ישראל התחיל פולמוס האם צריך לחזור ולקיים את האירוע או לפחות זכר לאירוע. בשיעור נסקור את השתלשלות האירועים בעת החדשה עד ימינו ובבירור השאלה ההלכתית האם בימינו צריך לקיים מצוות הקהל או שמא אסור לעשות זאת.

ברכות מלכויות זכרונות שופרות הן הברכות המרכזיות של תפילת מוסף ושל ראש השנה כולו. בשיעור נלמד כיצד נוסח הברכות מלמד על ההוויה הרוחנית של יום זה.

האם אין חשש ששמיטת כספים תפגע בחיי הכלכלה התקינים, ובמיוחד במסחר הבנוי על הלוואות? בשיעור נזכיר ארבע שיטות, כאשר כל אחת נותנת יחס שונה למטרת התורה בשמיטת הכספים וכיצד היא אמורה לבוא לידי ביטוי ביחס לעשירים.

"יקבל עליו עול מלכות שמים תחלה, ואחר כך מקבל עליו עול מצות" - הרבה לפני קבלת המצוות האדם נדרש לקבל עליו עול מלכות שמים. כך היה ביציאת מצרים, כך הוא במצוות קריאת שמע שבכל יום וכך הוא בראש השנה - תחילה ממליכים אנחנו את ה' עלינו ורק אחר כך מקבלים עלינו את המצוות. בראש השנה ה' הופך להיות מאל מלא כח למלך - מלך עם נתינים. ומשימתנו היא להמליך את ה' עלינו ברצון, עד שימלוך ה' לעולם ועד.

הרמב"ם מונה מצוות שבמבט ראשון נראות כבין אדם לחברו - צדקה, מתנות עניים ותיקון המידות, כמצוות שבין אדם למקום. הסיבה לכך היא שמצוות העוסקות במידות הן למעשה חזרה לצלם אלוקים שבאדם ואדם שסטה מן הדרך צריך לתקן את מידותיו ולבטא את צלם האלוקים שבו. הדבר מתבטא הן בידיעות של האדם והן במידותיו האישיותיות.

במהלך השיעור נעסוק ביחס בין פרקים כ"ד וכ"ו בספר שמואל א', שלכאורה מציגים סיפור דומה על כך שדוד נמנע מהריגת שאול על אף שיכול היה לעשות זאת. במבט ראשון נראה שאין צורך בסיפור כפול. נציג את תשובותיהם של פרופ' אליצור ושל נחמה ליבוביץ, ולבסוף נציע פירוש מחודש, לפיו דוד מתקן כאן את דרכיו, בעקבות סיפור נבל בפרק כה.