הגדה של פסח - יצירה מופתית של אמונה, מסורת וחינוך

בהגדה של פסח שני רבדים, אחד גלוי והשני נסתר. הגלוי - סיפור העבר, סיפור יציאת מצרים. הנסתר - צפיה לעתיד, צפיה לליל הסדר במקדש הבנוי על מכונו.

חכמים הטמיעו בהגדה את עולמם ההגותי ואת כשרונם המתודלוגי, וכך נוצרה היצירה המופלאה של ההגדה. בשיעור זה נברר מה מטרתה של ההגדה ומדוע השקיעו בה חכמים השקעה כל כך משמעותית.

אדישות היא אויב גדול של האנושיות. השומע את סיפור יציאת מצרים אינו יכול להישאר ציני, והוא אמור להבין את המשמעות הקיומית של סיפור זה, ולהפנים את ההשלכה של הסיפור על חייו. אדם עם טיפת רגישות אמור לפרוץ בשירה אדירה של הודיה לקב"ה על כל הטוב שהוא זכה בו.

מורה טוב יודע לגרום סקרנות לימודית, אך הסקרנות לבד אינה מספיקה, ומורה טוב צריך לתת מענה לסקרנות, ולהשאיר ביד התלמיד מענה החרוט בתודעתו. בשביל כך ממקדים חכמים את ההגדה כולה לשלושה מסרים קצרים - פסח, מצה ומרור.

האינטלקט אינו דרך לבירור אמת ושקר בלבד, אלא גם דרך לחוות חוויות, וחוויה אינטלקטואלית היא חוויה ככל החוויות האחרות. חכמים תיקנו לנו לחוות את סיפור יציאת מצרים בדרכים שונות וגם דרך חוויה אינטלקטואלית.

אין סיפור ללא עלילה, וגם לסיפור יציאת מצרים יש עלילה. נחלקו האמוראים מהי העלילה, ואנו פוסקים כשני הדעות. משמעות הדבר שבליל הסדר אין אנו מספרים סיפור אחד על יציאת מצרים, אלא אנו מספרים שני סיפורים שונים.

הסקרנות היא הבסיס לתהליך של למידה, ולכן ההדרכה המתודולוגית כיצד ליצור סקרנות היא הפתיחה להגדה של פסח.

ההגדה נראית למתבונן בה כאוסף דברים שאינו קשור זה לזה. נעיין במקור להגדה, ומתוך כך נבין את הסדר וההיגיון שבסדר ליל הפסח.

ההגדה היא יצירה מופלאה הנותנת למצוה מהתורה משמעות רבת עוצמה שעם ישראל לדורותיו גדל ומתחנך על גביה. נפתח את הסדרה בהבנת המצוה מהתורה ובתוספת של חכמים למצוה זו.