פלייליסט פסח

מה מיוחד בליל הסדר, ובמה שונה מצוות סיפור יציאת מצרים מהמצווה להזכיר את יציאת מצרים בכל יום? במה באה לידי ביטוי אופייה של מצווה זו שמוגדרת כסיפור ולא כהזכרה? במהלך השיעור הרב סקר סיפורי יציאת מצרים שונים מהתנ"ך כהדגמה למימושים שונים של מצוות סיפור הגאולה - יציאה ממצרים והגעה לארץ, התקרבות לעבודת ה' לאחר שאבותינו היו עובדי עבודה זרה ויציאה מעבדות לחירות.

מדוע קוראים את שיר השירים בפסח והאם מדובר בספר קודש? מהן הדמויות השותפות במגילה זו, מה אופיין ומה תפקידן? במהלך השיעור יתבררו שאלות אלו כשאלות יסוד ומבוא ללימוד מגילת שיר השירים המלאה צפנים ורמזים, ולא משאירים מקום לספק בכך שמדובר במשל.

במהלך השיעור הרב סקר מקורות שונים ביחס למספר נקודות במצוות סיפור יציאת מצרים - מדוע לא מברכים על מצווה זו, האם נשים חייבות במצווה ומה עניינה של האמירה "פסח מצה ומרור". מתוך מכלול הדברים העלה הרב את הדגשת מימד החוויה שבסיפור יציאת מצרים ובצורך בהתחדשות הסיפור בכל שנה, התחדשות החורגת ממחזור הסיפור שסופר בעבר אל עבר סיפור רלוונטי וחדש המכניס את המספר לשרשרת הדורות המספרת ביציאת מצרים.

האם אדם יכול להוציא את חברו במצוות ארבע כוסות? בפרשתנו מופיעות ארבעת לשונות הגאולה שעל שמן אנו שותים ארבע כוסות בליל הסדר, בשיעור נדון במצוות ארבע כוסות דרך דעותיהם של הראשונים והאחרונים החולקים האם מקור המצווה טמון בשתיית הכוסות או באמירה על הכוסות. בנוסף נעסוק בשאלה, האם יש ראשונים ופוסקים שסברו שצריך לשתות חמש כוסות ולא ארבע?

שמות החגים הם לא דבר של מה בכך. שמו של כל חג נושא את לב המשמעות שלו ועלינו לתת ליבנו אליו. דווקא השם 'פסח' תפס מקום משמעותי בתיאור המאורעות שבפרשתנו, מה משמעות שם זה? מה מבטאת פעולת הפסיחה של הקב"ה? האם הקב"ה באמת זקוק לסימנים כדי לדעת על אלו בתים לדלג? או שמא סימנים אלו מעידים על תכונות בעם ישראל?

In this Shiur we'll look at a few explanations given to this Mystersious Megillah and to why it was included in Tanach

מזמור זה, במבט ראשון, נראה כמתאר היסטוריה בלבד. הוא כולל בתוכו, בשני שלביו הראשונים, התייחסות למספר אירועים מתהליך המסע של בני ישראל במדבר - היציאה ממצרים, חציית הים, הכניסה לארץ ומתן תורה. אמנם, ההתייחסות לאירועים אלה לא נעשית על פי סדר כרונולוגי, ולעתים ברמיזות בלבד, ואכן יש למזמור זה מטרה אחרת. בתחילתו, המזמור מתאר את היציאה ממצרים מהזווית של בני ישראל והקורות אותם, בהמשכו הוא מתמקד בזווית של הטבע, והטלטלות הגדולות שהוא עבר. בעקבות ההתבוננות על המתרחש שואל המזמר שאלה אמונית - למה כל זה קורה? והתשובה היא שה' הוא המחולל של המציאות. יש בכך אמירה אמונית - ההסתכלות של האדם על האירועים ההיסטוריים ועל הטבע מביאים אותו להכרה במלכות שמיים.

​

הרב פתח במספר שאלות על ההגדה ועסק בביאור המדרש של ר' עקיבא וחבריו שהיו מסובין בבני ברק תוך שימת דגש על היחס בין עבדות לחירות. בנוסף, הרחיב הרב ועמד על כך שמהות ההגדה היא לא הגאולה אלא לשם מה נגאלנו ממצרים.

הרמב"ם משתית את המצווה לספר ביציאת מצרים בליל הסדר על הפסוק "זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים", כלומר יסוד המצווה הוא הזכירה. ביאור הייחודיות של זכירה זו ביחס למצוות זכירת יציאת מצרים שבכל יום ויום, והמהות המיוחדת של ליל הסדר.

על אף שבסיסה של עבודת ה' הרגילה היא במעשים, דווקא בליל הסדר על האדם לבצע את המצווה באופי של חירות, בעולמו הפנימי, ולאו דווקא בצורה מעשית כלשהי. כיצד הדבר בא לידי ביטוי? במהלך השיעור הרב סקר מספר דרכים להגיע לחירות על פי האופי של ליל הסדר.

מדוע בעל ההגדה בוחר לענות לבן הרשע בפסוק שנזכר בתורה כתשובה לבן שאינו יודע לשאול? מה מאפיין את קורבן פסח? מצד אחד קורבן חובה שכל אחד מישראל חייב בו ומצד שני אינו נחשב קורבן ציבור? מה הרעיון שהוא מבטא?

לקראת פסח, מנהגים והלכות בהכנות לחג.

לחג הגאולה שמות רבים. בתורה הוא נקרא חג הפסח, חג המצות, חג האביב, ואילו חכמים קראו לו חג החירות. הרב הסביר כיצד בדברי חז"ל מוכח ששמו של חג הפסח נובע מהבחירה בעם ישראל. הרב אף הסביר מדוע חג המצות מסמל את אהבת ה', חג החירות את עבודת ה' של כל יהודי, והאביב את האור לגויים.

הרב פורת מתאר מבחינה היסטורית ומהותית את משמעותה של גלות ויציאת מצרים ע"פ ריה"ל וכן את הדברים שבנתה בעם ישראל וקשור לימינו.

הרב מציג מחלוקת האם המצה היא כנגד השעבוד או החירות, הרב מראה את התייחסות המהר"ל בעניין החירות וסימול המצה כגאולת ישראל יחד עם מידת הפשטות.

בתחילת ליל הסדר אנו מכריזים על המצה כעל לחם עוני. מה המשמעות של המצה מעבר לזיכרון שיעבוד מצרים? האם ניתן למצוא בעוני משמעות לגאולה? הרב מסביר את מהות הייחס בין מאפייני העוני והגאולה הקיימים במצה, החל מעיו ןבפשט המפרשים וכלה בהצגת כיוונים אמוניים בתהליך הגאולה.

הסיבה שאנו פותחים את ה'מגיד' בפרשיית "ארמי אובד אבי" - ולא בספר שמות - היא כדי שנחווה את הסיפור מנקודת מבט של התבוננות כלפי העבר מתוך הטובה שיש לנו.