פניני יד פשוטה

הרמב"ם מדבר על לאו שבכללות, כאשר יש בכלל זה שלושה סוגים. אחד שלא לוקים עליו, שני שלוקים אם אדם עשה את הדברים הכלולים בלאו ולוקה אחת ושלישי שלוקים על כל פעם ופעם. הרמב"ן והראשונים תמהים על הרמב"ם בפרשנות סוגייה זו. במהלך השיעור יוצג הסברו של הרב רבינוביץ שחוזר אחורה אל הגמרא ממנה קרא הרמב"ם. לאחר שהוא מוכיח שהנוסח של הרמב"ם בגמרא היה הפוך משאר הראשונים. ובכך מתורצת באופן פשוט ומבריק הקושיה שהיתה על הרמב"ם.

האמוראים נחלקו האם יהיו שינויים בטבע בימות המשיח או עולם כמנהגו נוהג. באופן מפתיע הרמב"ם פסק לכאורה בהלכות מלכים ובהלכות תשובה את שתי השיטות. בשיעור מובא הסבר האחרונים לרמב"ם שאינו תואם את שיטת הרמב"ם בשאר ספריו, ואת הסבר היד פשוטה שמפליא להראות שהרמב"ם למד את הגמרא באופן אחר מרש"י. הסבר היד פשוטה תואם את דברי הרמב"ם במורה, ומגלה את מקורותיו התלמודיים של הרמב"ם להלכות נוספות.

בשתי ההלכות הראשונות בפרק טו מהלכות מלווה ולווה עוסק הרמב"ם בשאלת נאמנותו של אדם לטעון שפרע את חובו בפני עדים שמתו או לחלופין להביא עדים אחרים מהמוסכם בשעת ההלוואה. בשני המקרים הרמב"ם פוסק כנגד רבותיו, הרי"ף והר"י מיגאש, ובמהלך השיעור תוסבר דעתו של הרמב"ם על פי שיטתו של הרב רבינוביץ' בפירושו יד פשוטה.

הסוגייה עוסקת ביחס בין דברי רב הונא למשנה בנזק הנגרם לכלים על ידי חוט/מקל הקשור לרגל תרנגול. הגמרא מעמידה את דברי רב הונא שהחיוב הוא משום בור, אמנם דבר זה קשה לאור הסוגייה העוסקת בנזק הנגרם לכלים, שאין חייבים עליהם בבור. בשיעור נלמד את הסברו הייחודי של הרמב"ם בו נתקשו רבים הן בפירוש ההלכה והן ביחסה לסוגיית התלמוד. נראה מה הסיבה שבגינה מתחייב האדם בנזק דרך פירושו של ראש הישיבה הרב רבינוביץ' ביד פשוטה.

בשיעור נידון חידושו הגדול של הרב רבינוביץ' זצ''ל בענייני שמיטה: לפיו שמיטה נוהגת כיום לא מדאורייתא או מדרבנן, אלא כמנהג בלבד! בתחילת השיעור נידונו הקדושות השונות שחלו על ארץ ישראל במשך השנים וההשפעות שלהן על החיוב לקיים מצוות התלויות בארץ, ומתוך כך הוא הוצגו המקור לחידושו של הרב רבינוביץ' זצ''ל וההשלכות שלו לימינו.

השיעור יעסוק בשיטתו הייחודית של הרמב״ם, שלא מזכיר בשום מקום בכתביו את דין הפקעת קידושין, על אף שבש״ס מצאנו דין זה בחמישה מקומות שונים.

לשיטת הרמב"ם על מנת להתחייב במלאכת קושר מדאורייתא בשבת צריכים להתקיים שני תנאים. התנאי האחד הוא 'קיימא' והשני הוא 'קשר אומן'. אך האם שני התנאים שווים בחשיבותם לעניין מהות המלאכה? במהלך השיעור יובהר ההבדל ביניהם לאור שיטת הרב רבינוביץ' בפירושו יד פשוטה תוך הבהרה רחבה יותר על שני סוגי שבות שקיימים בהלכות שבת לדעתו, ותוך שימוש והדגמה של כמה מיסודות שיטתו הפרשנית של הרב רבינוביץ' בפירושו.

מהי הכוונה הנצרכת בקריאת שמע? במהלך השיעור מוצג פתרונו המקורי של הרב לשיטת הרמב"ם בסוגייה זו. הרב אינו אומר זאת אך דומה שפתרונו מבוסס בין היתר על ההבחנות שנעשו במאה הקודמת בתחום חקר הבלשנות - בעיקר ההבחנה בין הסמנטיקה לפרגמטיקה. הסוגייה אינה פשוטה שכן מצד אחד נראה שמדובר בה על כוונה ייחודיתר לקריאת שמע, אך מצד שני בתחילת הסוגיה נראה שמדובר על כוונה לצאת ידי חובה. הראשונים נחלקו בביאור הסוגיה וכן נחלקו בפסיקת ההלכה. הרמב"ם לא פסק באופן התואם את הגישות של הראשונים. הרב מציע הבנה מחודשת בהבנת הכוונה של קריאת שמע, וממילא גם בהבנת הסוגייה בגמרא.

השיעור עוסק בביאור הרב רבינוביץ' זצ"ל להגדרת מצוות תלמוד תורה במשנתו של הרמב"ם. היחס שבין המצווה ללמוד וללמד תורה מעצב את הבסיס להלכות תלמוד תורה, ודרכו אנו נחשפים למטרות היסוד של המצווה.