פרקי אבות

בשיעור נלמד על מספר עברות שהמשנה אומרת עליהן שאין עליהם חלק לעולם הבא. העבירות כוללות גם עבירה על מצוות התורה בפרהסיה (מגלה פנים בתורה) שמהווה כפירה ובאמת אין עליה חלק לעולם הבא, אך גם עבירות קלות יותר שלא מהוות כפירה והתנאים רק השתמשו בלשון הזה כדי להרחיק אנשים מהם מכיוון שהן מעידות על פחיתות בנפש לרגיל בהן בגלל שהן מהוות זלזול וחילול הקב"ה או חברך, למרות שכן יש עולם הבא לעובר עליהן.

בשיעור נלמד שכאשר אדם מבטל את זמנו בדברים שהם ביטול זמן או חסרי ערך הוא פוגע במעלתו ובכך פוגע בעולם הבא שלו. בנוסף, נלמד את חשיבות ניצול הזמן כל החיים, גם בגיל מבוגר.

בשיעור נלמד שתי מימרות של רבי חנינא בן דוסא, שבהן הוא מבאר את העיקרון שתורה ללא מעשה אין בה ממש והיא לא מקיימת את התכלית לשמה האדם קיבל אותה.

בשיעור נלמד שלוש משניות ממסכת אבות אותן הרמב"ם כמעט ולא פירש, ונעמוד מדוע הוא לא ראה לנכון לפרש אותן. בגוף המשנה נעסוק בנושא לימוד בצוותא, התבוננות ביופי הבריאה ושכחת הלימוד.

​

בשיעור נלמד ששלושה שיושבים על שולחן והופכים אותו למקום של פולחן הגוף, מקום של קידוש החומר, מעלה עליהם הכתוב כאילו אכלו מתקרובת עבודה זרה. ואילו כאשר אנשים מקדשים את הסעודה לרוח, על ידי לימוד תורה, זה מעלה את מעשי החול שלהם לדרגה גבוהה, עד לרמה של עבודת ה'. עוד נלמד, שכאשר אדם מזניח את ענייני העולם הזה כדי להשקיע בתורה, תבוא עליו ברכה, אך אם עושה זאת לבטלה מתחייב מאת ה'.

בשיעור נלמד על חשיבות לימוד התורה בכל מפגש שעושים במקום עיסוק בענייני חול. בנוסף, נלמד על חשיבות הלימוד העיוני לבד, על מנת להגיע לחקירה מעמיקה לצורך הבנת הסוגיה וכתיבה של מסקנות הלימוד.

בשיעור נלמד על שלושת הדברים שאדם חייב להסתכל בהם: מאין באת - כדי להגיע לזלזול בהנאות העולם הזה, לאן אתה הולך - כדי להקפיד על המצוות ולמי אתה עתיד ליתן דין וחשבון - כדי שיהיה לך יראה מהחטא. חובת האדם להתפלל לשלומה של מלכות כדי שהחברה לא תדרדר לאנרכיה.

בשיעור נלמד על כך שהחיים זמניים וארעיים יותר משנדמה לנו, ועל כן עלינו לעבוד באופן תמידי להשגת מטרת החיים - ידיעת ה'. ונלמד על השכר שמקבלים על כך בעולם הבא.

בשיעור נלמד את משנת רבי אליעזר, שהסביר את חשיבות לימוד האמונה על מנת להגן עליה מפני אנשים שגדלו בחברות שאינן מאמינות באמונתנו. הרמב"ם מבדיל בנושא זה בין אנשים שיצאו מן הכלל לחלוטין ועימות איתם רק יוסיף שנאה ותחרות לבין אנשים שצריך למשוך לדרך התורה בדרך שלום.

בשיעור נלמד על האמרות שאפיינו את רבי שמעון, אחד מתלמידי רבן יוחנן בן זכאי. אמרות אלו שמות דגש על כנות ושימת לב לפרטים. נלמד באיזה אופן צריך לכוון בתפילה ומה צריכה להיות התחושה בעת התפילה וכן כיצד צריך אדם להתייחס לעצמו ולרמתו הרוחנית.כוונה, תחנונים, תפילה

בשיעור נעסוק ביחס האדם לסביבתו על פי משנת רבי יהושע ורבי יוסי. רבי יהושע נתן שלושה מאפיינים לאדם שלא מסוגל לחיות בעולם, ורבי יוסי הביא שלושה מעשים שמאפשרים לאדם לחיות חיים אידאולוגיים ושלמים, בין אדם למקום ולחברו. נראה את הסבר הרמב"ם לתפיסות אלו.

בשיעור נלמד את אמרת רבי אלעזר על החשיבות בשמירת כבוד החבר וההמנעות מהכעס. הרמב"ם ידמה מידת הכעס לעבודה זרה, ונלמד מדוע. בנוסף, נלמד מדוע חמור כל-כך לפגוע בתלמידי חכמים ולמה רבי אליעזר היה קשור לנושא זה באופן מיוחד.

בשיעור נבחן את ההצעות השונות של תלמידי רבן יוחנן בן זכאי לדרך הטובה שידבק בה האדם. נראה את פירוש הרמב"ם למידות אלו, נלמד מדוע הרמב"ם אמר שהמידות הטובות נמצאות דווקא בלב, והאם הגדרה זו נכונה בימינו.

בשיעור נסיים את משנה ז בפרק שני במסכת אבות. בסוף משנה זו רבן יוחנן בן זכאי משבח את רבי אלעזר בן ערך, עליו אמרו שיכל להכריע את כל העולם ואף את חבריו בגדלותו. עם זאת, סופו של רבי אלעזר היה טרגי. ממקורות שונים נראה מה גרם לרבי אלעזר לשכוח את תלמודו, ושתישאר לנו מעט מאוד מתורתו לעומת חבריו.

נלמד בשיעור את החלק השני במשנה ז' בפרק ב' ממסכת אבות. רבן יוחנן בן זכאי סיפר על כל אחד מתלמידיו שבח של נקודה מיוחדת שהייתה בו. נלמד כיצד שבח זה מאפיין את כל אחד מהתנאים דרך אגדות חז"ל וסוגיות הגמרא.

בשיעור נלמד את המשנה השביעית בפרק השני ממסכת אבות. במשנה זו מתוארים מעשים שהאדם עלול לעשות ושיגרמו לתוצאות שליליות או חיוביות (בהתאם לאופי המעשה). נברר את הקשר בין כל מעשה ותוצאתו, ומדוע מרבה תורה מרבה חיים.

בשיעור נלמד את המשנה השישית בפרק שני של מסכת אבות. במשנה זו יבאר הרמב"ם את רעיון מידה כנגד מידה, שמלבד היותו רעיון רוחני, הוא תוצאה פיזית מתבקשת של מעשינו. ננתח, על סמך המקרה במשנה, כיצד הדברים צריכים להתבטא בימינו אנו, במלחמת חרבות ברזל.

בשיעור נראה את המשנה החמישית בפרק שני במסכת אבות. במשנה זו עצות רבות מפי הלל הזקן העוסקות בקושי להיות אדם גדול ואיך מתגברים עליהן. נראה את פירוש הרמב"ם המבדיל בין המושג "בור" ל"עם הארץ", את תכונותיו של מחנך ואת החובה להיות אנשים גדולים אף במקום בו אין אנשים. נבחין למה הרמב"ם שינה את סדר המשנה, ואת התוספת המיוחדת של הרמב"ם.

בשיעור נלמד את המשנה הרביעית בפרק ב ממסכת אבות. בשיעור נברר מדוע חשוב להישאר חלק מהחברה ולא לסמוך רק על עצמנו. בנוסף, נלמד מדוע חשוב לשמור על דיבור ברור ובהיר. נוסף על כך, נשמע מה אמר המשגיח בעל המוסר כשאמרו לו שלאדם זקן כבר אין נגיעות במתרחש בעולם הזה.

בשיעור נלמד את המשניות השלישית והרביעית במסכת אבות. במשניות אלו בנו של רבי מסביר למה צריך להיזהר מהתקרבות לשלטון. הרמב"ם מבאר את החשיבות שבדברים, והרב שילת יבאר את החשיבות לשמור על שלטון הוגן לשם שמיים. בנוסף, נלמד את המשנה עליה אין פירוש של הרמב"ם - שאדם צריך לבטל את רצונו הפרטי לצורך רצון שמיים, ואת השכר שאדם זוכה לו על כך.

בשיעור נלמד את המשנה השנייה בפרק השני במסכת אבות. משנה זו מדגישה את חשיבות הפרנסה והחינוך לפרנסה. הרמב"ם מסביר מדוע עיסוק בפרנסה חשוב כל-כך, ואף יותר מכך - מדוע עיסוק בצרכי ציבור כל-כך חשוב, עד שהוא דוחה קיום מצוות אחרות. בנוסף, נשמע מה גרם לחפץ חיים לוותר על תפילת מנחה.

במשנה הראשונה בפרק שני ממסכת אבות מבוארת מהי הדרך הישרה שיש על האדם ללכת בה - מידות טובות. נעמוד על החשיבות של עבודת המידות ברמב"ם ובהוגים השונים. בנוסף, נבאר אילו מצוות ניתן לדעת את חומרתן, אילו אנחנו לא יודעים, ומהי ההשלכה של זה להלכה. בנוסף, נראה מדוע לימוד עברית היא מצווה לרמב"ם.

בשיעור נלמד את המשנה השמונה עשרה בפרק הראשון של מסכת אבות. נראה את הגורמים אותם מגדיר רבן שמעון בן גמליאל כעומדים ביסוד העולם והחברה, נראה את פירוש הרמב"ם למושגים אלו, ונשווה את היחס בין המשנה למשנה קודמת באותו הנושא.

בשיעור נמשיך בלימוד המשנה השש עשרה בפרק הראשון במסכת אבות. אגב חלוקת הרמב"ם את סוגי הדיבור לראויים ושאינם, מגדיר הרמב"ם את איסורי לשון הרע, ומרחיב בביאור חומרתו.

בשיעור נלמד על סוגי הדיבור השונים, על תפקידיהם, ועל המקום שכל אחד מהם צריך לתפוס בחיי האדם. באותו האופן השירים צריכים לתפוס מקום בחיי האדם - כולל שירים שאינם בעברית, כל עוד הם מוסריים.

בשיעור נלמד את המשנה השבע עשרה בפרק הראשון של מסכת אבות. רבן שמעון אומר שהדבר הטוב ביותר לאדם הוא השתיקה. הרמב"ם מבחין בין ארבע סוגי דיבור על פי המוסר וחמישה סוגי דיבור על פי התורה, ומראה מה מהם כדאי לומר ומה לא. הרב שילת יסביר את ההבדלים בין מודל הדיבור של הרמב"ם לבין זה של רבנו בחיי.

בשיעור נלמד את המשנה החמש עשרה בפרק הראשון במסכת אבות. המשנה מעוררת על החשיבות בעשיית רב לענייני פסיקה, אף לתלמידי חכמים, זהירות רבה בקביעת הלכה, ודיוק בהפרשת מעשרות.

בשיעור נלמד את משניות יג ו-יד בפרק הראשון במסכת אבות. נלמד את הגותם של הלל ושמאי על דרכי ההתנהגות הראויות לאנשים הסובבים אותנו ואורח החיים הנכון, לצד תפיסת העצמיות של האדם. נלמד את פירושו הפילוסופי של הרב הנזיר למשנה, וגם נסביר מדוע הרמב"ם לא אהב את המילה "אימתי".

בשיעור נלמד את המשנה השתיים עשר בפרק הראשון של מסכת אבות - משנת הלל הזקן. במשנה זו הלל פורש, בעברית ובארמית, את הדרך בה ראוי לאדם להתייחס לאנשים הסובבים אותו. בנוסף, הלל מבאר את החשיבות הגדולה של לימוד והוספת תורה, ומפרט את סופם של אלו שלא יעסקו בה.

בשיעור נסיים את המשנה מהשיעור שעבר, בה עסקנו בבריחה מהשררה. לאחר מכן נלמד את המשנה האחת עשרה בפרק הראשון ממסכת אבות. במשנה זו אבטליון ממשיל משל, והרמב"ם מבאר את דבריו: על תלמידי חכמים להיזהר בדבריהם, מפני שפעמים רבות תלמידים עלולים לקחת את דברי רבותיהם למקומות שאליהם החכמים לא כיוונו, ולהביא לסילוף וטעות.

בשיעור נלמד את המשנה העשירית במסכת אבות, בה שמעיה אומר שלוש אמרות בגנות רדיפת הכוח והשררה ובשבח עבודת הכפיים והיצרנות. הרמב"ם מסביר מהו החוט המקשר בין המימרות, ומדוע קרבה למלכות יכולה לפגוע בחיי האדם, כולל דוגמה מחיי הרמב"ם עצמו.

בשיעור נראה את משנה ח בפרק הראשון במסכת אבות. הרמב"ם לומד ממשנה זו שיש איסור חמור לשופט ללמד את אחד מבעלי הדין טענות לטובתו, אפילו אם הוא חושב שאחד מבעלי הדין הוא הצודק. נלמד מדבריו על כללי אתיקה ראויים לעורך דין בימינו.

בשיעור נלמד את משנה ז בפרק הראשון במסכת אבות. נבאר את החובה להתרחק מהרשע, ונבחן באילו מצבים דין זה רלוונטי לימינו. בנוסף, נלמד את פירוש הרמב"ם על כך שעל האדם לצפות תמיד לתוצאות מעשיו כבר בעולם הזה, לטוב ולמוטב.

בשיעור נלמד על הניתוח של הרמב"ם את סוגי החברים האופייניים: חבר תועלת, חבר הנאה וחבר מעלה. ננתח את סוגי החבר והאם יש שוני מהותי ביניהן. בנוסף, נלמד על שפיטה לכף זכות במשנת הרמב"ם, ונבדיל בין האדם אותו שופטים לבין המעשים שלו.

בשיעור נלמד את פירוש הרמב"ם למשנה השישית בפרקי אבות. במשנה הזאת הרמב"ם מרחיב על החשיבות בלימוד מרב, אף אם התלמיד יותר חכם מרבו (!) או מרגיש שהוא לומד יותר טוב לבד. בנוסף, הרמב"ם מסביר בהרחבה כמה חשוב להשיג חברים טובים, וכמה החברות מועילה לשני הצדדים.

בשיעור נלמד את פירוש הרמב"ם על משנה ה במסכת אבות, העוסקת בהתנהלות הבית. נלמד על הכנסת אורחים, ועל נושאי השיחה הרצויים בין בני זוג המעוניינים בקשר עמוק, מתוך עולם ערכי ועבודת ה'.

בשיעור נלמד את המשנה הרביעית במסכת אבות, שבה מוסבר למה האדם צריך להכניס את התורה לתוך ביתו, והרמב"ם יסביר את החידוש שברעיון זה. בנוסף, המשנה משבחת את המשמשים תלמידי חכמים ומתבטלים לעומתם.

בשיעור נראה את החלק השני של פירוש הרמב"ם למשנה ג בפרק הראשון של מסכת אבות. הרמב"ם מזהה את צדוק ובייתוס כתלמידיו של שונה המשנה, אנטיגונוס, ומראה כיצד, בין היתר, המשנה שלו גרמה לתלמידיו לצאת לדרך רעה. הרמב"ם ממשיך להתחקות אחר תלמידי הצדוקים עד ימיו, הקראים, ואנחנו נראה שהדברים נכונים אף לרפורמים בימינו.

בשיעור נראה את דברי הרמב"ם על משנת אנטיגונוס איש סוכו, שקבע שאין לעבוד את הרב אלא על מנת שלא לקבל פרס. הרמב"ם ירחיב על חשיבות דרגת עובד ה' לשמה, לעומת העוד את ה' למען פרס. בנוסף, הרמב"ם ירחיב לגבי היתרונות שיש בעבודת ה' מיראה על פני עבודת ה' מאהבה, וכוחה להשפיע במיוחד במצוות שעלולות להישמע פחות הגיוניות במבט ראשון.

בשיעור נראה את שלושת הדברים שעליהם העולם עומד לפי שמעון הצדיק. נלמד את הבנת הרמב"ם מדוע דווקא אלו הנושאים שעומדים בבסיס קיום האדם, ובמה מתייחד כל אחד מיסודות אלו.

בשיעור נראה כיצד הרמב"ם מפרש את המשנה הראשונה במסכת אבות באופן בו היא מדגישה את שני המוטיבים המרכזיים במסכת אבות - מוסר לדיינים ולחכמים והשתלשלות התורה שבעל פה מסיני. המשנה מלמדת אותנו כיצד להיות נבונים בקבלת החלטות, להרבות תורה ולהרחיק את עצמנו מאיסורים באופן שלילי וחיובי.