
פרקי אבות

הרב יצחק שילת
הניסים שנעשו לאבותינו ובריאת העולם (ה, ג–ה)
בשיעור נמשיך למנות ניסים שאירעו לאבותינו בים סוף ובמקדש - נציין שהניסים שאירעו במקדש אירעו כדרך הטבע, בשונה מהניסים שהזכרנו ביציאת מצרים - ונמנה עשרה נסיונות שניסו ישראל את הקב"ה במדבר. עוד נלמד עשרה דברים שנבראו בבריאת העולם ושמאחר שהקב"ה מחוץ לזמן כל הניסים מתוכננים מששת ימי בראשית.



הנסיונות והניסים שנעשו לאבותינו (ה, ג)
בשיעור נמשיך למנות ניסים שאירעו לאבותינו בים סוף ובמקדש - נציין שהניסים שאירעו במקדש אירעו כדרך הטבע, בשונה מהניסים שהזכרנו ביציאת מצרים - ונמנה עשרה נסיונות שניסו ישראל את הקב"ה במדבר. עוד נלמד עשרה דברים שנבראו בבריאת העולם ושמאחר שהקב"ה מחוץ לזמן כל הניסים מתוכננים מששת ימי בראשית.



על עשרה מאמרות ועשרה דורות (ה, א - ב)
בשיעור נלמד שהתורה מפרטת עשרה פעמים על מעשי הקב"ה בבריאת העולם כדי להיפרע ממפסידי נפשם ולתן שכר למתקני נפשם, מכיוון שמטרת העולם היא שהאדם יגיע לשלמות, וכשאנשים פוגעים או מתקנים את נפשם הם פוגעים או מפסידים את העולם, בהתאמה. עוד נלמד שהתורה מפרטת את סיפורי הדורות מאדם עד אברהם כדי להדגים זאת.



הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם (ד, כג-כד)
בשיעור נלמד שדברים שפוגעים בעולם הבא מוציאים את האדם מן העולם - מפסידים אותו, כיוון שמטרת העולם הזה היא להגיע לעולם הבא. עוד נלמד שאדם שהקב"ה דן את העולם דין אמת ולא מוותר על אף מצווה או עבירה - מאחר שכל המעשים הללו כלולים תחת יראת שמים ובחירה חופשית.



משכורת מלימוד תורה - המשך (ד, ז)
בשיעור נלמד עוד דוגמאות מהתנאים על החומרה של הנאה מכבוד התורה. עוד נלמד מקומות שמהווין יוצאי דופן לכלל זה - כאשר יש לאדם מוגבלות פיזית, כאשר אדם זז ממקום למקום מותר להתארח אצל אנשים, מותר לתלמיד חכם להשקיע בעסק ולגרוף על כך רווחים, מותר להקדים תלמיד חכמים בשוק ותלמידי חכמים פטורים ממסים.



משכורת מלימוד תורה (ד, ז)
בשיעור נלמד שתלמידי חכמים לא יכולים לבסס את הכנסתם על גביית תשלום מהקהילה אך כן מותר לקבל כסף בתרומות כשכר בטלה - שכר שנועד לאפשר לתלמיד לעזוב את עבודתו אם כבר עבד במשהו. כל זה מכיוון שיש חילול השם בהטלת עול התשלום לתלמידי חכמים על ההמון - מה שיוביל לראייה של לימוד התורה כמקצוע רגיל.



המחלל שם שמים בסתר נפרעין ממנו בגלוי (ד, ה)
בשיעור נלמד שכל החומרות שנאמרו בחילול השם - פרעון בגלוי (גם למי שחילל בסתר), תלייה עד המוות וכו' - נאמרו גם לגבי שוגג וגם לגבי מזיד, כאשר כמובן ששוגג יקבל עונש מותאם לכך ששגג. עוד נלמד שהדרך הטובה ללמוד היא כדי ללמד ולעשות - ומובטח לאדם שעושה כך שזה לא יפגע לו בלימוד.



אל תהי בז לכל אדם ומעלת הענווה (ד, ג - ד)
בשיעור נלמד שאי אפשר לזלזל או להתעלם באף אדם כי כל אחד יש לו שעות הצלחה לכן אם נתעלם או נזלזל נפספס אותו או נפגע ממנו. נלמד על חשיבות הענווה, נלמד שבשונה משאר המידות, שעלינו להדבק לאמצע ואולי לנטות מעט כסייג מהמידה שאנו אישית עלולים ליפול אליה, עלינו להתרחק ככל הניתן מענווה.



הכל צפוי והרשות נתונה (ג, טו)
בשיעור נלמד איך העובדה שה' יודע כל מסתדרת עם בחירה חופשית - מכיוון שהקב"ה לא נמצא בציר הזמן, כאשר אנחנו מחליטים משהו, מנקודת המבט של הקב"ה זה כאילו כבר נעשה ולכן הוא יודע את זה למרות שזה החלטה שלנו. בנוסף, נלמד שהקב"ה מנהיג את העולם עם נטייה לחסד ורחמים. ועוד נלמד שכמות המעשים הטובים שאדם עושה יותר חשוב מאיכותם - עשייה קטנה וחזרה עליה משפיעה לטובה על הנפש ולכן יותר חשובה מעשייה יותר גדולה אחת.
חביב אדם שנברא בצלם (ג, יד)
בשיעור נלמד על הברכות שרבי עקיבא אומר שניתנו לאדם - צלם אלוקים, היכולת השכלית והמוסרית שמייחדת את ישראל מהחיות - ולישראל - גם היותם בנים למקום, סגולת ישראל שמייחדת אותם מהאומות וגם הכלי שבו נברא העולם, התורה, שעלינו לשאת לכל העולם. הרמב"ם מפרש שהסיבה שרבי עקיבא פירט את המתנות האלו היא שאנו נדע יותר טוב כמה טובה קיבלנו כדי שנוכל להכיר טובה כראוי. אדם יכול לפעול כנגד כל אחת מהמתנות האלו אך הן עדין קיימות אצלו.
עמידה לפני כל אדם והסייגים שאדם מטיל על עצמו (ג, יב - יג)
בשיעור נלמד איך עלינו לעמוד לפני אחרים - לפני הגדולים ממנו עלינו לעמוד להקטין עצמנו ולהיות קלים, לפני הקטנים ממנו עלינו לכבד את עצמנו ולא להיות קלים מדי. אך בכל מקרה עלינו לעמוד מול כל אדם בשמחה ונעימות. בנוסף, נלמד שעלינו להימנע משחוק מיותר שחורג מגבולות ההומור הפשוט והנקודתי כדי להתרחק מערווה, לשמור על המסורת כדי להתרחק מעבירה על התורה, לנדור להתרחק מטומאות ואיסורים כדי שיצליח להתרחק מהם ושלאחר שאדם נהיה חכם, סייג לחכמה שתיקה.
אע"פ שיש בידו מעשים טובים - אין לו חלק לעולם הבא (ג, יא)
בשיעור נלמד על מספר עברות שהמשנה אומרת עליהן שאין עליהם חלק לעולם הבא. העבירות כוללות גם עבירה על מצוות התורה בפרהסיה (מגלה פנים בתורה) שמהווה כפירה ובאמת אין עליה חלק לעולם הבא, אך גם עבירות קלות יותר שלא מהוות כפירה והתנאים רק השתמשו בלשון הזה כדי להרחיק אנשים מהם מכיוון שהן מעידות על פחיתות בנפש לרגיל בהן בגלל שהן מהוות זלזול וחילול הקב"ה או חברך, למרות שכן יש עולם הבא לעובר עליהן.
שלושה שאכלו על שולחן אחד (ג, ג - ד)
בשיעור נלמד ששלושה שיושבים על שולחן והופכים אותו למקום של פולחן הגוף, מקום של קידוש החומר, מעלה עליהם הכתוב כאילו אכלו מתקרובת עבודה זרה. ואילו כאשר אנשים מקדשים את הסעודה לרוח, על ידי לימוד תורה, זה מעלה את מעשי החול שלהם לדרגה גבוהה, עד לרמה של עבודת ה'. עוד נלמד, שכאשר אדם מזניח את ענייני העולם הזה כדי להשקיע בתורה, תבוא עליו ברכה, אך אם עושה זאת לבטלה מתחייב מאת ה'.



גולה למקום תורה (ב, ז)
בשיעור נסיים את משנה ז בפרק שני במסכת אבות. בסוף משנה זו רבן יוחנן בן זכאי משבח את רבי אלעזר בן ערך, עליו אמרו שיכל להכריע את כל העולם ואף את חבריו בגדלותו. עם זאת, סופו של רבי אלעזר היה טרגי. ממקורות שונים נראה מה גרם לרבי אלעזר לשכוח את תלמודו, ושתישאר לנו מעט מאוד מתורתו לעומת חבריו.
השתדל להיות איש (ב, ה)
בשיעור נראה את המשנה החמישית בפרק שני במסכת אבות. במשנה זו עצות רבות מפי הלל הזקן העוסקות בקושי להיות אדם גדול ואיך מתגברים עליהן. נראה את פירוש הרמב"ם המבדיל בין המושג "בור" ל"עם הארץ", את תכונותיו של מחנך ואת החובה להיות אנשים גדולים אף במקום בו אין אנשים. נבחין למה הרמב"ם שינה את סדר המשנה, ואת התוספת המיוחדת של הרמב"ם.
שלטון לשם שמיים (ב, ג)
בשיעור נלמד את המשניות השלישית והרביעית במסכת אבות. במשניות אלו בנו של רבי מסביר למה צריך להיזהר מהתקרבות לשלטון. הרמב"ם מבאר את החשיבות שבדברים, והרב שילת יבאר את החשיבות לשמור על שלטון הוגן לשם שמיים. בנוסף, נלמד את המשנה עליה אין פירוש של הרמב"ם - שאדם צריך לבטל את רצונו הפרטי לצורך רצון שמיים, ואת השכר שאדם זוכה לו על כך.
הדרך הישרה (ב, א)
במשנה הראשונה בפרק שני ממסכת אבות מבוארת מהי הדרך הישרה שיש על האדם ללכת בה - מידות טובות. נעמוד על החשיבות של עבודת המידות ברמב"ם ובהוגים השונים. בנוסף, נבאר אילו מצוות ניתן לדעת את חומרתן, אילו אנחנו לא יודעים, ומהי ההשלכה של זה להלכה. בנוסף, נראה מדוע לימוד עברית היא מצווה לרמב"ם.