top of page

פרקי אבות

הרב יצחק שילת

הרב יצחק שילת

הניסים שנעשו לאבותינו ובריאת העולם (ה, ג–ה)

בשיעור נמשיך למנות ניסים שאירעו לאבותינו בים סוף ובמקדש - נציין שהניסים שאירעו במקדש אירעו כדרך הטבע, בשונה מהניסים שהזכרנו ביציאת מצרים - ונמנה עשרה נסיונות שניסו ישראל את הקב"ה במדבר. עוד נלמד עשרה דברים שנבראו בבריאת העולם ושמאחר שהקב"ה מחוץ לזמן כל הניסים מתוכננים מששת ימי בראשית.

הנסיונות והניסים שנעשו לאבותינו (ה, ג)

בשיעור נמשיך למנות ניסים שאירעו לאבותינו בים סוף ובמקדש - נציין שהניסים שאירעו במקדש אירעו כדרך הטבע, בשונה מהניסים שהזכרנו ביציאת מצרים - ונמנה עשרה נסיונות שניסו ישראל את הקב"ה במדבר. עוד נלמד עשרה דברים שנבראו בבריאת העולם ושמאחר שהקב"ה מחוץ לזמן כל הניסים מתוכננים מששת ימי בראשית.

על עשרה מאמרות ועשרה דורות (ה, א - ב)

בשיעור נלמד שהתורה מפרטת עשרה פעמים על מעשי הקב"ה בבריאת העולם כדי להיפרע ממפסידי נפשם ולתן שכר למתקני נפשם, מכיוון שמטרת העולם היא שהאדם יגיע לשלמות, וכשאנשים פוגעים או מתקנים את נפשם הם פוגעים או מפסידים את העולם, בהתאמה. עוד נלמד שהתורה מפרטת את סיפורי הדורות מאדם עד אברהם כדי להדגים זאת.

הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם (ד, כג-כד)

בשיעור נלמד שדברים שפוגעים בעולם הבא מוציאים את האדם מן העולם - מפסידים אותו, כיוון שמטרת העולם הזה היא להגיע לעולם הבא. עוד נלמד שאדם שהקב"ה דן את העולם דין אמת ולא מוותר על אף מצווה או עבירה - מאחר שכל המעשים הללו כלולים תחת יראת שמים ובחירה חופשית.

אל תסתכל בקנקן (ד, כא - כב)

בשיעור נלמד שאנו צריכים לשפוט דברים לפי תוכנם, לא לפי מי שאמרם ואם הם הוכחו - לקבלם. בעקבות כך אנו מקבלים את דברי אלישע בן צרויה – לימוד בגיל צעיר יותר אפקטיבי מלימוד בגיל מבוגר. עוד נלמד שעדיף ללמוד מאנשים מבוגרים, שדעתם התיישבה גם אם יש אדם צעיר שנראה יותר "נוצץ".

על טקט ושמחה לאיד (ד, יט - כ)

בשיעור נלמד שלעיתים אין זה ראוי לפנות לאנשים מאחר שהם לא יקבלו לטובה את דבריך, ואז גם דבריך יהיו מיותרים וצריך להימנע מכך. עוד נלמד שלא ראוי לאדם לשמוח כאשר אויבו מישראל נופל, ולפירוש אחר אם תשמח אז עוונותיו נגדך ימחלו.

יפה שעה אחת של עולם הבא מכל העולם הזה (ד, יז - יח)

בשיעור נלמד שהעולם הזה הוא רק פרוזדור לתכלית - עולם הבא ועל כן עלינו לעשות מה שדרוש ממנו כדי להגיע לתכלית, עוד נלמד שמטרת החיים היא עיסוק בתורה ובדברים המקנים את העולם הבא, ואל לאדם לבזבז את זמנו בדברים גשמיים.

משילות רשעים, שלום וזנב לאריות (ד, טז)

בשיעור נלמד שהרמב"ם סובר שזה פשוט שאנחנו לא יכולים לדעת איך עובד העולם ולמה הקב"ה החליט לעשות מה שהוא עשה. עוד נלמד שמאחר שהכוח פוגע באדם עדיף להיות הקטן שבחבורה מאשר הגדול שבה, מי שכן ראש צריך להיות עניו – ולהקביל שלום לכל אדם.

הוי גולה למקום תורה ואל בינתך אל תשען (ד, טו)

בשיעור נלמד על חשיבות הלימוד ביחד עם אחרים - מעבר לסיוע להימנע מטעויות, אדם שמתרחק ממקום תורה יתרחק גם מחיי תורה - הגמרא אומרת שאפילו התנא רבי אלעזר בן ערך שכח את לימודו כשהתרחק ממקום תורה.

על שגגת התלמוד ושלושה כתרים (ד, יד)

בשיעור נלמד שאדם שעובר בשגגה כי הוא לא ידע את ההלכה יותר חמור מאדם שלא ידע את המציאות כי היה עליו ללמוד. עוד נלמד על שלושה הכתרים שיש - תורה, כהונה ומלכות, ומעל כולם כתר שם טוב שמגיע מהתורה, מהמידות ומהמעשים.

יהי כבוד תלמידך חביב עליך ככבוד חברך (ד, יב - יג)

בשיעור נשאל האם הדרישה מהרב לכבד ולקרב את תלמידו מהוה רק הנהגה טובה ודרך חינוכית. בנוסף נשים לב להבדל בין גרסת המשנה של הרמב"ם לגרסה במשניות המצויות בידינו.

כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר (ד, י-יא)

בשיעור נלמד, שמאחר שאדם עשיר הוא עסוק יותר מאדם עני, כאשר אדם לומד תורה מתוך עוני הוא מצליח יותר להשקיע ולהקדיש את יומו ללימוד. עוד נלמד שאמנם אדם חייב לעסוק בחיי העולם הזה, אך אסור לאדם להשקיע יותר ממה שהוא צריך ובכך לפגוע בלימוד תורה שלו.

כבוד התורה, רשלנות וגאווה בדין ופסיקה (ד, ז - ט)

בשיעור נלמד על שלושת הדרגות בכבוד התורה - ידיעת וקיום התורה, כיבוד החכמים וכיבוד הספרים. עוד נלמד על חומרת החשש לפסוק בדין, חומרת פסיקת הלכה בקלות דעת וחומרת גאווה המביאה לידי פסיקה בדין כיחיד.

משכורת מלימוד תורה - המשך (ד, ז)

בשיעור נלמד עוד דוגמאות מהתנאים על החומרה של הנאה מכבוד התורה. עוד נלמד מקומות שמהווין יוצאי דופן לכלל זה - כאשר יש לאדם מוגבלות פיזית, כאשר אדם זז ממקום למקום מותר להתארח אצל אנשים, מותר לתלמיד חכם להשקיע בעסק ולגרוף על כך רווחים, מותר להקדים תלמיד חכמים בשוק ותלמידי חכמים פטורים ממסים.

משכורת מלימוד תורה (ד, ז)

בשיעור נלמד שתלמידי חכמים לא יכולים לבסס את הכנסתם על גביית תשלום מהקהילה אך כן מותר לקבל כסף בתרומות כשכר בטלה - שכר שנועד לאפשר לתלמיד לעזוב את עבודתו אם כבר עבד במשהו. כל זה מכיוון שיש חילול השם בהטלת עול התשלום לתלמידי חכמים על ההמון - מה שיוביל לראייה של לימוד התורה כמקצוע רגיל.

המחלל שם שמים בסתר נפרעין ממנו בגלוי (ד, ה)

בשיעור נלמד שכל החומרות שנאמרו בחילול השם - פרעון בגלוי (גם למי שחילל בסתר), תלייה עד המוות וכו' - נאמרו גם לגבי שוגג וגם לגבי מזיד, כאשר כמובן ששוגג יקבל עונש מותאם לכך ששגג. עוד נלמד שהדרך הטובה ללמוד היא כדי ללמד ולעשות - ומובטח לאדם שעושה כך שזה לא יפגע לו בלימוד.

מאוד מאוד הווי שפל רוח (ד, ד)

בשיעור נלמד על כך שבשונה משאר המידות שאדם צריך ללכת בדרך באמצע, במידת הענווה אדם צריך להיצמד לענווה ולהתרחק מגאווה ככל הניתן. בנוסף נלמד על מאמרי חז"ל שהרמב"ם מביא, בניגוד להרגלו בפירוש המשנה, על מעלת הענווה ובגנות הגאווה.

אל תהי בז לכל אדם ומעלת הענווה (ד, ג - ד)

בשיעור נלמד שאי אפשר לזלזל או להתעלם באף אדם כי כל אחד יש לו שעות הצלחה לכן אם נתעלם או נזלזל נפספס אותו או נפגע ממנו. נלמד על חשיבות הענווה, נלמד שבשונה משאר המידות, שעלינו להדבק לאמצע ואולי לנטות מעט כסייג מהמידה שאנו אישית עלולים ליפול אליה, עלינו להתרחק ככל הניתן מענווה.

שכר מצווה - מצווה (ד, ב)

בשיעור נלמד על כך ששכרם של מצוות בעולם הזה הוא רק שיפור התנאים כדי לאפשר לקיים עוד מצוות, ואילו השכר האמיתי הוא רק בעולם הבא. עוד נלמד שכדי להמשיך לחיות חיי תורה וקודש עלינו כל הזמן להתקדם.

חכמה, מעשים טובים וענווה (ג, כא - ד, א)

בשיעור נלמד על היחס בין חכמה למעשים טובים - בלי המעשים הטובים החכמה היא חסרת משמעות. עוד נלמד שאדם חייב לראות את עצמו כאילו היתרונות שלו חסרות, וככה יוכל לממש את היתרונות שלו באמת, למשל החכם ילמד מאחרים והמכובד יכבד אחרים.

דרך ארץ קדמה לתורה (ג, יז)

בשיעור נלמד על החשיבות של דרך ארץ, נלמד שכדי שלחכמה של אדם תהיה משמעות הוא צריך יראת ה', עוד נלמד שאדם חייב לפתח את הידע הקיים אצלו (הידע טבעי והנרכש) כל הזמן ונציין את החשיבות של יצירת המשאבים הפיזיים המאפשרים לימוד תורה.

החוב של כולנו (ג, טו - טז)

בשיעור נלמד משל שהובא במשנה, שמדמה את החיים לבעל חוב. כל החיים אנחנו צריכים לעמול להחזיר את החוב שלנו, על מנת שלא יפרעו ממנו בעל כורחנו. נלמד את פירוש הרמב"ם על המשנה ואת התביעה ההתנהגותית של המשנה על חיי כל אדם.

הכל צפוי והרשות נתונה (ג, טו)

בשיעור נלמד איך העובדה שה' יודע כל מסתדרת עם בחירה חופשית - מכיוון שהקב"ה לא נמצא בציר הזמן, כאשר אנחנו מחליטים משהו, מנקודת המבט של הקב"ה זה כאילו כבר נעשה ולכן הוא יודע את זה למרות שזה החלטה שלנו. בנוסף, נלמד שהקב"ה מנהיג את העולם עם נטייה לחסד ורחמים. ועוד נלמד שכמות המעשים הטובים שאדם עושה יותר חשוב מאיכותם - עשייה קטנה וחזרה עליה משפיעה לטובה על הנפש ולכן יותר חשובה מעשייה יותר גדולה אחת.

חביב אדם שנברא בצלם (ג, יד)

בשיעור נלמד על הברכות שרבי עקיבא אומר שניתנו לאדם - צלם אלוקים, היכולת השכלית והמוסרית שמייחדת את ישראל מהחיות - ולישראל - גם היותם בנים למקום, סגולת ישראל שמייחדת אותם מהאומות וגם הכלי שבו נברא העולם, התורה, שעלינו לשאת לכל העולם. הרמב"ם מפרש שהסיבה שרבי עקיבא פירט את המתנות האלו היא שאנו נדע יותר טוב כמה טובה קיבלנו כדי שנוכל להכיר טובה כראוי. אדם יכול לפעול כנגד כל אחת מהמתנות האלו אך הן עדין קיימות אצלו.

עמידה לפני כל אדם והסייגים שאדם מטיל על עצמו (ג, יב - יג)

בשיעור נלמד איך עלינו לעמוד לפני אחרים - לפני הגדולים ממנו עלינו לעמוד להקטין עצמנו ולהיות קלים, לפני הקטנים ממנו עלינו לכבד את עצמנו ולא להיות קלים מדי. אך בכל מקרה עלינו לעמוד מול כל אדם בשמחה ונעימות. בנוסף, נלמד שעלינו להימנע משחוק מיותר שחורג מגבולות ההומור הפשוט והנקודתי כדי להתרחק מערווה, לשמור על המסורת כדי להתרחק מעבירה על התורה, לנדור להתרחק מטומאות ואיסורים כדי שיצליח להתרחק מהם ושלאחר שאדם נהיה חכם, סייג לחכמה שתיקה.

אע"פ שיש בידו מעשים טובים - אין לו חלק לעולם הבא (ג, יא)

בשיעור נלמד על מספר עברות שהמשנה אומרת עליהן שאין עליהם חלק לעולם הבא. העבירות כוללות גם עבירה על מצוות התורה בפרהסיה (מגלה פנים בתורה) שמהווה כפירה ובאמת אין עליה חלק לעולם הבא, אך גם עבירות קלות יותר שלא מהוות כפירה והתנאים רק השתמשו בלשון הזה כדי להרחיק אנשים מהם מכיוון שהן מעידות על פחיתות בנפש לרגיל בהן בגלל שהן מהוות זלזול וחילול הקב"ה או חברך, למרות שכן יש עולם הבא לעובר עליהן.

הדברים המוציאים את האדם מן העולם (ג, י)

בשיעור נלמד שכאשר אדם מבטל את זמנו בדברים שהם ביטול זמן או חסרי ערך הוא פוגע במעלתו ובכך פוגע בעולם הבא שלו. בנוסף, נלמד את חשיבות ניצול הזמן כל החיים, גם בגיל מבוגר.

תורה ללא מעשה (ג, ט-י)

בשיעור נלמד שתי מימרות של רבי חנינא בן דוסא, שבהן הוא מבאר את העיקרון שתורה ללא מעשה אין בה ממש והיא לא מקיימת את התכלית לשמה האדם קיבל אותה.

שכינה, אילנות וזיכרון (ג, ו-ח)

בשיעור נלמד שלוש משניות ממסכת אבות אותן הרמב"ם כמעט ולא פירש, ונעמוד מדוע הוא לא ראה לנכון לפרש אותן. בגוף המשנה נעסוק בנושא לימוד בצוותא, התבוננות ביופי הבריאה ושכחת הלימוד.

על התורה (ג, ה)

שלושה שאכלו על שולחן אחד (ג, ג - ד)

בשיעור נלמד ששלושה שיושבים על שולחן והופכים אותו למקום של פולחן הגוף, מקום של קידוש החומר, מעלה עליהם הכתוב כאילו אכלו מתקרובת עבודה זרה. ואילו כאשר אנשים מקדשים את הסעודה לרוח, על ידי לימוד תורה, זה מעלה את מעשי החול שלהם לדרגה גבוהה, עד לרמה של עבודת ה'. עוד נלמד, שכאשר אדם מזניח את ענייני העולם הזה כדי להשקיע בתורה, תבוא עליו ברכה, אך אם עושה זאת לבטלה מתחייב מאת ה'.

מושב לצים (ג, ג)

בשיעור נלמד על חשיבות לימוד התורה בכל מפגש שעושים במקום עיסוק בענייני חול. בנוסף, נלמד על חשיבות הלימוד העיוני לבד, על מנת להגיע לחקירה מעמיקה לצורך הבנת הסוגיה וכתיבה של מסקנות הלימוד.

דע מאין באת ולאן אתה הולך (ג, א)

בשיעור נלמד על שלושת הדברים שאדם חייב להסתכל בהם: מאין באת - כדי להגיע לזלזול בהנאות העולם הזה, לאן אתה הולך - כדי להקפיד על המצוות ולמי אתה עתיד ליתן דין וחשבון - כדי שיהיה לך יראה מהחטא. חובת האדם להתפלל לשלומה של מלכות כדי שהחברה לא תדרדר לאנרכיה.

הזמן קצר והמלאכה מרובה (ב, יד-טו)

בשיעור נלמד על כך שהחיים זמניים וארעיים יותר משנדמה לנו, ועל כן עלינו לעבוד באופן תמידי להשגת מטרת החיים - ידיעת ה'. ונלמד על השכר שמקבלים על כך בעולם הבא.

דע מה שתשיב (ב, יג)

בשיעור נלמד את משנת רבי אליעזר, שהסביר את חשיבות לימוד האמונה על מנת להגן עליה מפני אנשים שגדלו בחברות שאינן מאמינות באמונתנו. הרמב"ם מבדיל בנושא זה בין אנשים שיצאו מן הכלל לחלוטין ועימות איתם רק יוסיף שנאה ותחרות לבין אנשים שצריך למשוך לדרך התורה בדרך שלום.

איך לכוון בתפילה (ב, יב)

בשיעור נלמד על האמרות שאפיינו את רבי שמעון, אחד מתלמידי רבן יוחנן בן זכאי. אמרות אלו שמות דגש על כנות ושימת לב לפרטים. נלמד באיזה אופן צריך לכוון בתפילה ומה צריכה להיות התחושה בעת התפילה וכן כיצד צריך אדם להתייחס לעצמו ולרמתו הרוחנית.כוונה, תחנונים, תפילה

האדם והעולם (ב, י-יא)

בשיעור נעסוק ביחס האדם לסביבתו על פי משנת רבי יהושע ורבי יוסי. רבי יהושע נתן שלושה מאפיינים לאדם שלא מסוגל לחיות בעולם, ורבי יוסי הביא שלושה מעשים שמאפשרים לאדם לחיות חיים אידאולוגיים ושלמים, בין אדם למקום ולחברו. נראה את הסבר הרמב"ם לתפיסות אלו.

כבוד חברך (ב, ט)

בשיעור נלמד את אמרת רבי אלעזר על החשיבות בשמירת כבוד החבר וההמנעות מהכעס. הרמב"ם ידמה מידת הכעס לעבודה זרה, ונלמד מדוע. בנוסף, נלמד מדוע חמור כל-כך לפגוע בתלמידי חכמים ולמה רבי אליעזר היה קשור לנושא זה באופן מיוחד.

דרך שידבק בה האדם (ב, ט)

בשיעור נבחן את ההצעות השונות של תלמידי רבן יוחנן בן זכאי לדרך הטובה שידבק בה האדם. נראה את פירוש הרמב"ם למידות אלו, נלמד מדוע הרמב"ם אמר שהמידות הטובות נמצאות דווקא בלב, והאם הגדרה זו נכונה בימינו.

גולה למקום תורה (ב, ז)

בשיעור נסיים את משנה ז בפרק שני במסכת אבות. בסוף משנה זו רבן יוחנן בן זכאי משבח את רבי אלעזר בן ערך, עליו אמרו שיכל להכריע את כל העולם ואף את חבריו בגדלותו. עם זאת, סופו של רבי אלעזר היה טרגי. ממקורות שונים נראה מה גרם לרבי אלעזר לשכוח את תלמודו, ושתישאר לנו מעט מאוד מתורתו לעומת חבריו.

תלמידי רבן יוחנן (ב, ז)

נלמד בשיעור את החלק השני במשנה ז' בפרק ב' ממסכת אבות. רבן יוחנן בן זכאי סיפר על כל אחד מתלמידיו שבח של נקודה מיוחדת שהייתה בו. נלמד כיצד שבח זה מאפיין את כל אחד מהתנאים דרך אגדות חז"ל וסוגיות הגמרא.

מעשים ותוצאות (ב, ז)

בשיעור נלמד את המשנה השביעית בפרק השני ממסכת אבות. במשנה זו מתוארים מעשים שהאדם עלול לעשות ושיגרמו לתוצאות שליליות או חיוביות (בהתאם לאופי המעשה). נברר את הקשר בין כל מעשה ותוצאתו, ומדוע מרבה תורה מרבה חיים.

מדה כנגד מדה (ב, ו)

בשיעור נלמד את המשנה השישית בפרק שני של מסכת אבות. במשנה זו יבאר הרמב"ם את רעיון מידה כנגד מידה, שמלבד היותו רעיון רוחני, הוא תוצאה פיזית מתבקשת של מעשינו. ננתח, על סמך המקרה במשנה, כיצד הדברים צריכים להתבטא בימינו אנו, במלחמת חרבות ברזל.

השתדל להיות איש (ב, ה)

בשיעור נראה את המשנה החמישית בפרק שני במסכת אבות. במשנה זו עצות רבות מפי הלל הזקן העוסקות בקושי להיות אדם גדול ואיך מתגברים עליהן. נראה את פירוש הרמב"ם המבדיל בין המושג "בור" ל"עם הארץ", את תכונותיו של מחנך ואת החובה להיות אנשים גדולים אף במקום בו אין אנשים. נבחין למה הרמב"ם שינה את סדר המשנה, ואת התוספת המיוחדת של הרמב"ם.

עצות מהלל הזקן (ב, ד)

בשיעור נלמד את המשנה הרביעית בפרק ב ממסכת אבות. בשיעור נברר מדוע חשוב להישאר חלק מהחברה ולא לסמוך רק על עצמנו. בנוסף, נלמד מדוע חשוב לשמור על דיבור ברור ובהיר. נוסף על כך, נשמע מה אמר המשגיח בעל המוסר כשאמרו לו שלאדם זקן כבר אין נגיעות במתרחש בעולם הזה.

שלטון לשם שמיים (ב, ג)

בשיעור נלמד את המשניות השלישית והרביעית במסכת אבות. במשניות אלו בנו של רבי מסביר למה צריך להיזהר מהתקרבות לשלטון. הרמב"ם מבאר את החשיבות שבדברים, והרב שילת יבאר את החשיבות לשמור על שלטון הוגן לשם שמיים. בנוסף, נלמד את המשנה עליה אין פירוש של הרמב"ם - שאדם צריך לבטל את רצונו הפרטי לצורך רצון שמיים, ואת השכר שאדם זוכה לו על כך.

צרכי ציבור באמונה (ב, ב)

בשיעור נלמד את המשנה השנייה בפרק השני במסכת אבות. משנה זו מדגישה את חשיבות הפרנסה והחינוך לפרנסה. הרמב"ם מסביר מדוע עיסוק בפרנסה חשוב כל-כך, ואף יותר מכך - מדוע עיסוק בצרכי ציבור כל-כך חשוב, עד שהוא דוחה קיום מצוות אחרות. בנוסף, נשמע מה גרם לחפץ חיים לוותר על תפילת מנחה.

הדרך הישרה (ב, א)

במשנה הראשונה בפרק שני ממסכת אבות מבוארת מהי הדרך הישרה שיש על האדם ללכת בה - מידות טובות. נעמוד על החשיבות של עבודת המידות ברמב"ם ובהוגים השונים. בנוסף, נבאר אילו מצוות ניתן לדעת את חומרתן, אילו אנחנו לא יודעים, ומהי ההשלכה של זה להלכה. בנוסף, נראה מדוע לימוד עברית היא מצווה לרמב"ם.

דין, אמת ושלום (א, יח)

בשיעור נלמד את המשנה השמונה עשרה בפרק הראשון של מסכת אבות. נראה את הגורמים אותם מגדיר רבן שמעון בן גמליאל כעומדים ביסוד העולם והחברה, נראה את פירוש הרמב"ם למושגים אלו, ונשווה את היחס בין המשנה למשנה קודמת באותו הנושא.

חומרת לשון הרע (א, טז)

בשיעור נמשיך בלימוד המשנה השש עשרה בפרק הראשון במסכת אבות. אגב חלוקת הרמב"ם את סוגי הדיבור לראויים ושאינם, מגדיר הרמב"ם את איסורי לשון הרע, ומרחיב בביאור חומרתו.

10 דקות של עיו - "
פרשת שבע -הרב סבתו
פלייליסט פסח
והגדת לבנך
הגדה של פסח - הרב ליפשיץ
שמיטה בקצרה - הרב אבינר

פרקי אבות

תודה על פנייתך!

מצפה נבו 21, מעלה אדומים. מיקוד: 98410               טלפון: 02-5353655, 02-5354222

© כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה מעלה אדומים

logo_birkat_moshe-14.png
bottom of page