שיחות

המשנה באבות מספרת על רבי יוסי בן קיסמא שפגש אותו אדם בדרך ושאל אותו לשלום. רבי יוסי החזיר לו שלום ומתוך החזרת השלום הוא הבין שהוא אדם גדול, פנה אליו בתואר 'רבי' ואף הציע לו להתגורר בעירו וללמד אותם תורה בתמורה לתשלום של אלפי דינרי זהב. רבי יוסי סירב משום שהוא חפץ לגור במקום תורה. מדוע רבי יוסי סירב לבקשת השואל? אדרבה, היה עליו להסכים משום שזו הזדמנות להפיץ תורה בעיר שאין בה תלמידי חכמים. התשובה לכך נעוצה בערכים שחשובים לאותו שואל. הוא חשב שהחיים שווים דינרי זהב ולכן זה מה שיגרום לרבי יוסי להסכים לעקור ממקומו.במהלך השיחה נרחיב בנקודה זו ונבין שיש ערכים שלבני הישיבה נראים כמובנים מאליהם, אך כאשר יוצאים מהישיבה פוגשים אנשים בעלי סולם ערכים שונה ואף מנוגד לערכי התורה.למרות זאת, עלינו להתייחס אליהם בכבוד ולא לפגוע בהם.

מהפכת ה-AI היא לא פחות דרמטית ממהפכות קודמות כגון גילוי החשמל, המצאת המכונית והמחשב, ששינו את המציאות בה אנו חיים מבחינה קיצונית. האם השינויים האלה בהיסטוריה האנושית הם רצויים או בלתי רצויים? לאדם הערכי בכלל ולאדם המאמין בפרט שאלה זו חשובה לאין ערוך. במהלך השיחה נשמע כיצד ניתן להוציא מפסוקי התורה את היחס הנכון לתגובה למהפכות, נבחן את התועלת והנזק, ונבין שאלו צעדים חשובים לקראת ימות המשיח כפי שהרמב"ם מתאר.

מדוע הביטוי 'חוקת התורה' נאמר דווקא על מצוות פרה אדומה? את המילה חוקה ניתן למצוא במצוות נוספות, אך צמד המילים חוקת התורה הוא ייחודי למצוות פרה אדומה. במהלך השיחה נעסוק בשאלה מדוע טעמן של מצוות אחדות נעלם מאיתנו.

השבוע שמענו שיחה מפי הרב יהושע כ"ץ, רב העיר מעלה אדומים. בשיחה הוא שיתף אותנו בתחושותיו בעקבות המלחמה. ראינו בשנה וחצי האחרונות עוצמות אדירות של הצבא ויכולות מרשימות ביותר של השב"כ והמוסד. בשיחה נבין כיצד עלינו להתייחס להצלחות האדירות שאנו חווים בלי ליפול לתחושת הגאווה של כוחי ועוצם ידי.

בשיחה שניתנה בעקבות מאורעות התקופה מסביר הרב סבתו כי יש ללמוד מה ההתייחסות הנכונה לאירועים בעלי משמעות חשובה ולעיתים היסטורית שמלווה ברגשות סוערים אמיתיים. התייחסות זו צריכה לכלול גם אזהרות, ובשיחה נעסוק בארבע התרעות חשובות שחייבות ללוות את המבט הנכון שלנו לאירועים הגדולים שאנו חווים כיום.

אנו נמצאים בימים מיוחדים שכמותם לא היו הרבה בתולדות ישראל. הגאולה כבר ממשמשת ובאה, אך יש לנו מספר שאלות ותהיות על האופן שבו היא מתבצעת: מדוע מאז ששבנו לציון אנו חווים רצף בלתי פוסק של מלחמות? האם אומות העולם צריכות להעריץ אותנו בגלל כוחנו הצבאי, כלכלי וטכנולוגי ולא בגלל הרוחניות שלנו?! במהלך השיחה נענה על שאלות אלו לאור דברי חז"ל במסכת שבת ועבודה זרה. נבין שמלחמות הן הכרחיות לתהליך הגאולה, והתפעלות העולם מההצלחה החומרית שלנו היא השלב הראשון.

האם מי שאין תוכו כברו יכול להיכנס לבית המדרש? באילו מקרים יש לחיצוניות ערך והיא אף נצרכת ובאילו מקרים היא עלולה להזיק? במהלך השיחה נסקור מגוון דוגמאות מהחברה שאנו חיים בה, ונראה מתי החיצוניות עוזרת להשיג את העבודה על הפנימיות ומתי היא גורמת לאדם להרגיש פטור מכך.

מהו חטא המרגלים של ימינו? האם יש דבר כזה לשון הרע על מגזרים שלמים? בשיחה נעסוק בחטא הוצאת דיבת הארץ כפי שהוא משתקף ממקורות שונים, ובכיוונים שונים שהוא מגיע אליהם. נציג את החומרה הגדולה שבדיבור נגד ציבורים שלמים בארץ, ואת הדרך הנכונה להעביר ביקורת ולנהל מחלוקת.

בשנה שלנו משובצים ימים מיוחדים, רגלים, וימי שמחה ואבל. בימים הללו אנחנו מתייחדים באווירה ובמצב רוח מסויים, ובשגרה אנו חיים את היום יום. בשיחה נדבר על כך שצריך לשאוב מכל חג לימות החול, ועל החשיבות הגדולה של ימי השגרה. נתמקד במסרים הגותיים ונפשיים שישארו איתנו מימי הפורים.

בשנה שלנו משובצים ימים מיוחדים, רגלים, וימי שמחה ואבל. בימים הללו אנחנו מתייחדים באווירה ובמצב רוח מסויים, ובשגרה אנו חיים את היום יום. בשיחה נדבר על כך שצריך לשאוב מכל חג לימות החול, ועל החשיבות הגדולה של ימי השגרה. נתמקד במסרים הגותיים ונפשיים שישארו איתנו מימי הפורים.

הראשונים הראו איך צריך לשקול את כל המעשים היומיומיים של האדם כדי שישמשו לעבודת ה'. בשיחה נתמקד בהיבט החברתי והלאומי. בחירת מקצוע והרצון לתרום לעם ישראל במה שאדם עוסק בו רוב שעות היום יכולים להיות עשייה גדולה לשם שמים.

חז"ל אומרים ש"ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי הנביא", בשיחה נשאל מה בין ההתגלות בקריעת ים סוף שמתאפיינת בחוויה עזה, לזו של מעמד הר סיני שנובעת מדרך ארוכה? ונבין את חשיבותה של אמונה שנובעת מדרך ארוכה - שמטבעה מעצבת ומשכללת את העובר בה. אדם יכול להישאר בחוויה עצמה ויכול להשתמש בה כדי לסלול דרך לאורה.

מה יחסם של חז"ל כלפי הטבע ויופיו? האם יש אמת בטענות שהעלו כנגדם הוגים וסופרים חילונים בראשית ימי הציונות? לקראת ט"ו בשבט נעסוק במשנה במסכת אבות שמגנה את העוצר מלימודו ואומר "מה נאה אילן זה". הרב העלה את התהייה, מה דברים אלו אומרים על יחסם של חז"ל כלפי הטבע ויופיו, והראה כי דברים אלו שימשו הוגים וסופרים שונים לדבר סרה כנגד היהדות וגישתה לטבע ולעולם. הרב הציג פרשנויות שונות לדברים אלו, והראה את המנעד הרחב בין אלו שהבינו את הדברים כפשוטם ועד אלו שסברו שאין באמירה "מה נאה אילן זה" דבר מגונה כלל, כל עוד היא מגיעה מתוך חיבור וקשר לתורה ולאמונה.

"כשמתרחשות התפתחויות יוצאות דופן צריך להתייחס אליהן ולתת לגביהן מבט של תורה" - בימים באחרונים אנחנו שומעים על מחלוקת בין הרשות השופטת לזו המחוקקת. בשיחה נשאל: האם לרשויות המחוקקת, המבצעת והשופטת ולמושג 'הפרדת הרשויות' יש משמעות תורנית? בדמוקרטיה הנורמה העליונה היא רצון העם, מה הנורמה העליונה על פי התורה? האם כשתהיה סנהדרין הכל יהיה ברור וחד משמעי כמו שמדמיינים? איזה תוקף הלכתי יש לחוקי הכנסת? ואיזה ערך מצורת השלטון של התורה חשוב לשמר ולטפח במצב הנוכחי? בכל השאלות הללו נעסוק בשיחה זו בהרחבה.

התלמוד, כתבי חז"ל וכתבי רש"י מלאים באגדה - חכמים סללו לנו דרך במיזוג של הלכה ואגדה, שכל ורגש - שני עולמות שהאדם זקוק להם. בשיחה רצופת דוגמאות מרחבי עולם האגדה נדבר על החשיבות של האגדה, מה היא כוללת, ועל צורות שונות של לימוד אגדה.

את השיחה מפי הרב יהושע כץ, רב העיר מעלה אדומים, נפתח בסעיף הראשון בשולחן ערוך: "יתגבר כארי לעמד בבקר לעבודת בוראו", למה האדם קם? לעבודת בוראו. דרך עיסוק בדברי הפוסקים, במורה נבוכים, ובתיאורי התורה על האבות, נבין מהי המטרה אליה האדם צריך לשאוף, האדם מתנהג אחרת כשהוא מבין שהוא נמצא מול המלך.

נדבר על סוגיה אמונית שחז"ל מעלים שלוש פעמים לאורך הש"ס ובכל מקום הם עונים תשובה אחרת. האם יש קשר בין התשובות? ומה נלמד מזה על עבודת ה'?

אנחנו נמצאים בתקופה שיש בה דילמות מוסריות, אחרי המלחמה היה הרגשה כללית שיש "לעשות דין ברשעים", בשיחה נשאל האם פעולה מתוך רגשי נקמה זה חיובי, נסביר שיש הבדל בעניין בין הנהגת הציבור לפרט, ומתוך כך את ההכרח שיש בהנהגה הראויה לאמון, ונפרט היכן יכולה לצמוח הנהגה שכזו.

העובדה שמכל המועדים שבמגילת תענית נפסק שדווקא חנוכה יישאר לדורות מעידה על כך שהוא עדיין משמעותי ורלוונטי. מקובל להסביר שחנוכה זה סמל ההתמודדות התרבותית, בשיחה נשאל מדוע מכל ההתמודדויות ההתמודדות של ימי בית שני מול יוון היא זו שנבחרה להיחגג עד ימינו, לתשובות תהיינה משמעות חשובה לגבינו.

מדוע ביקרו חז"ל את יעקב? מדוע קוצרה תפילתו של כהן גדול ביום הכיפורים? למה רבי ישראל מסלנט חסך במי נטילת הידיים? בשיחה רצופת מקורות וסיפורים, נראה מהי רמת הרגישות הנדרשת מעובד ה', ועל אילו דברים חשובים ויתרו חכמינו כדי למנוע עצבות, בושה או דאגה לאחרים.

במסגרת הפולמוס סביב הגיוס לצבא, טוענים כלפינו שבמבחן המעשה רבים מבני הציונות הדתית "מתקלקלים" בצבא... האם המחיר הרוחני שווה? נדון בשאלה האם מותר "להסתכן מבחינה רוחנית" - האם מותר לאדם להכניס את עצמו לאתגרים שיש בהם סיכון רוחני?

הרב קוק בספרו מוסר אביך אומר חידושים בתחום החינוך והמידות והרב סבתו רוצה לעמוד עליהם. הרב קוק פונה למחנכים ולאנשים שרוצים לחנך או לתקן את מידותיהם לעשות זאת בזהירות. בשיחה רצופת דוגמאות מעשיות , נדבר על ""נסירת המידות"" - החשיבות של ההבחנה בין מידות קרובות. שאחת מהן יכולה להיות חשובה מאוד והמצרנית לה מסוכנת מאוד.

"בזכות מי מנצחים?" זו שאלה שעולה כל הזמן בישיבות חרדיות, לפיהן הניצחון הוא בזכות בני הישיבות - שם החזית האמיתית. האומנם?

למי אנחנו יותר קרובים, לחרדים או לחילונים?. האם השאלה הזו נכונה בכלל?. בעקבות הביקורת על גיוס, נדון על מגזרים, סטיגמות, ועל היחיד והציבור.

עד לאיזה תאריך נמשכים הימים הנוראים? מהו סוד הלשון? כיצד הוא קשור לסוכות? איך הוא מכין אותנו ליום הכיפורים? זכינו לארח בהיכל בית המדרש רגע לפני יום כיפור, את הרב מאיר גולדוויכט לשיחה לקראת היום הקדוש.

התורה מפרטת מה עניינו של יום כיפור, ביום הכיפורים יש שתי כפרות. כפרת המקדש שמבצע הכהן הגדול, וכפרת עם ישראל שמתבצעת ע"י הקב"ה "כי ביום הזה יכפר עליכם". מה משותף לשתי הכפרות?. בשיעור הרב יקביל בין הכפרות באמצעות הפסוק: "השוכן איתם בתוך טומאותם".

מה היחס לציון הלועזי של יום הטבח? מה הייחודיות של אומתנו? וכיצד קשורה לימים הנוראים? רה"י הרב סבתו בהיכל בית המדרש מקריא קטע שנתבקש לכתוב לעיתון לאירועי היום - שביעי באוקטובר.

בשיחה נשאל מה מקומן של נקיפות המצפון ורגשות האשם בתהליך התשובה.

במסע מרגש, עם הרב יהושע כ"ץ, רב העיר מעלה אדומים, נעסוק בתפילת מוסף של ראש השנה, שהמילים "מלכויות, זכרונות ושופרות" מעידות על כל תוכנה. מה זה בדיוק מלכויות זכרונות ושופרות? מהו המפתח שמעניק לנו בעל ספר העיקרים, ר' יוסף אלבו, להבנת תפילת מוסף של ראש השנה? מה הן המחשבות שצריך לחשוב בזמן התקיעות?

בתקופה האחרונה אנו עוסקים בענייני מלחמה, כעת נעסוק בנושא השלום. בדברי חכמים יש עיסוק יוצא דופן בהדגשת מעלת השלום, על ידי ביטויים מיוחדים, ביניהם הביטוי "גדול השלום" וראיות רבות משלל מקורות. בשיחה נבין מדוע גדול השלום עד כדי שהוא משמש כשמו של הקב"ה, ונשאל איך צריך להתייחס לכוחות השליליים שבעולם לאור גדולת השלום.

"אי אפשר לתת שיחה בלי להתייחס לתחושה שפושטת בחלקים גדולים של העם, של חרדה. אף שהאמת היא שאני לא שותף לחרדה ולפחד". מתוך תפילת ההלל, הנאמרת בראש חודש, הרב יסביר מדוע יש לעם ישראל סיבות טובות להימנע מחרדה, להתמלא בתקווה ולחסות בה'.

בשיחה נעסוק במשמעות של ימי בין המצרים הללו גם בהקשר של תקופתנו. כששאלו את הנביא זכריה על ביטול הצומות הוא התנבא והורה: "ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם" - לאיזה תיקון הנביא מתכוון? בשיחה נראה שההוראה של הנביא רלוונטית במיוחד לימינו.

בי"ז בתמוז אנחנו נכנסים לתקופת שלושת השבועות, בה מציינים את החורבן: חורבן הארץ, הגלות. בשיעור נשאל מנין למדו כיצד להגיב לחורבן. ומדוע להתענות על אירועי י"ז בתמוז אם אחר כך יגיעו אירועי תשעה באב החמורים הרבה יותר?

נדבר על אחד מהלקחים מהמלחמה האחרונה והוא - חשיבות העיסוק בחינוך. כשהמלחמה מתארכת ניתן לראות שהכוח מגיע מהעולם החינוכי שממנו האדם מגיע. אם החינוך הוא עמוק - אדם מקבל כוחות לעמוד בתקופות קשות. שנית, החינוך חשוב לא רק לקיומנו אלא גם להקניית דעות נכונות וליצירת חברה מאוזנת, מכבדת ומקשיבה שחסרה לנו היום מאוד. שלישית, לנו כציבור שומר מצוות, הפתוח לעולם הרחב, הכרחי חינוך מוצלח כדי לגדל בנים ובנות נטועים באמונה ביראת ה' ומחויבות להלכה. נעסוק בהשקפה של התורה על תכונות המחנך והחינוך.

בשיחה נדבר על שלושה אישים מהדור הקודם, שלושתם בעלי השפעה אדירה על חוג מסוים בעם ישראל. מנהיגים דגולים שנעסוק בצד השווה והשונה ביניהם: הרבי מלובביץ', הרב צבי יהודה, והחזון איש. נעסוק במידותיהם, אמירותיהם, הצלחותיהם ועמדותיהם. נחתום בצורך הרגשת השותפות בין החוגים בלי להימנע מאמירת עמדתנו.

מצויים פערים אידאולוגיים בין בית המדרש החרדי לבית המדרש שלנו: כיצד להבין את התקופה שלנו, כיצד להבין את שיבת ציון, וכפועל יוצא, מה התפקיד שלנו בכל זה. ההבדלים בתפיסות מקרינות על היחס לציבור הכללי, היחס לבניין הארץ, ומשפיעים על נושאים רבים. בשיעור נעסוק בשתי סוגיות שהתעוררו בעקבות המלחמה: הטענה "תורה מגנא ומצלא", ובטחון בה' בעת מלחמה כתנאי לניצחון.

הגישה שלנו לענייני מלחמה מודרכת על פי התורה, בחוק של הקדוש ברוך הוא יש הוראות מוסריות, ומעיון ניתן להבין מהו מוסר המלחמה של התורה. בשיחה נעסוק בכמה עניינים מוסריים יסודיים הקשורים למצב בו אנו נמצאים מתוך התייחסות תורנית והלכתית. ביניהם: החוק הבין לאומי, פגיעה בחפים מפשע, הרעבה ומצור.

את השיחה מעביר הרב ישראל רוזנברג, שבנו ידידיה רזיאל נהרג בשמחת תורה. הרב מתאר שבשמונת החודשים מאז פטירת בנו הוא גילה ספר מוסר חדש שנקרא ידידיה רזיאל, וחלקים ממנו הרב ישראל רוצה לחלוק עמנו, השיחה רצופה סיפורים והנהגות של בנו, ידידיה.

התקופה הסמוכה או המובילה לימות המשיח נקראת "עקבתא דמשיחא". יש תיאורים של חז"ל לתקופה זו, מדובר בתיאורים של מצב קשה - רוחנית, כלכלית וחברתית, עד כדי כך שיש אמוראים, גדולי עולם, שאמרו על המשיח 'יבוא ולא אראנו'. בשיעור נשאל מדוע התקופה המבשרת את ימות המשיח היא כל כך קטסטרופלית?

נהגו בכל ישראל ללמוד בימים שבין פסח לעצרת פרקי אבות, נתמקד בברייתא העוסקת בארבעים ושמונה דברים שהתורה נקנית בהם. יש שני חידושים חשובים במשנה: יש דרכים לקניין תורה, לא מספיק עמל כשרון וידע. חידוש נוסף הוא שלקנין תורה דרושים גם דברים שלא קשורים לעניינים שכליים ולימודיים. בשיעור נסביר ונרחיב על כל אחד מדרכי קניין התורה המפורטים בברייתא.

ביום הזכרון לחללי צה"ל כדאי לשאול את השאלה מדוע אנו זקוקים ליום זכרון. חז"ל אומרים לנו שעניין האבילות הוא "והחי יתן אל ליבו". זהו משפט המביע התבוננות. נעסוק בשני אופנים של אותה "נתינה אל הלב": שאיבת עוצמות והתרוממות הרוח, ותשובה. בנוסף, נעסוק באור המאיר ביום העצמאות, יום של נס עצום שנתגלו בו עוצמות יוצאות דופן.

נעסוק בפירוש הרמב"ם למשנה באבות "עשה לך רב וקנה לך חבר". בשיעור נבחין בהבדל בין צרכים, תועלת, הנאה ונחת לעומת ערכים - "מעלה". נתבונן במלחמה שנכפתה עלינו על פי ההבחנה בין צרכים לערכים, על מהותה כמלחמה על ערכים ולא צרכים, ועל לוחמים שמעמידים את ה"ראוי" מעל לכל דבר. בנוסף נעסוק בתפקידו הערכי של עם ישראל בעולם.

בתקופה האחרונה שואלים בכל קהילה: איך אפשר לחגוג ולשמוח בפורים השנה למרות המצב הקשה? השאלה הזו נובעת מהנחת יסוד שפורים זה יום היתולי, של הלצות וצחוק. בשיעור נעסוק בשאלה: מדוע חוגגים את פורים? ומה מטרתו?

הגמרא בבבא בתרא מביאה סדרה של סיפורים על רבה בר בר חנה שנראים דמיוניים ומוזרים, כאלו שלא ניתן להבינם בדרך הפשט. בשיעור נעסוק באחד הסיפורים הללו ונבארו על פי דברי הנתיבות. בנוסף נעסוק בשאלת השם משמואל על ימי הבית השני - איך ניתן היה לבנות את בית המקדש השני ללא מלך?. שני הדברים הללו מקבלים משנה תוקף לדורנו - נלמד מרבה בר בר חנה על הצורך להמנע מביטחון מופרז, ונעסוק בדברי השם משמואל המלמדים על דבר שמהווה תנאי לבנין ושלב הכרחי בדרך לבניין בית המקדש - אחדות ישראל.

את הצורך של הצבא בעוד חיילים כולנו רואים. כבר אי אפשר להתכחש למציאות ולטעון שצבא קטן וחכם יכול להחליף את צבא העם רחב השורות. ובכל זאת - לאחינו לומדי התורה בישיבות החרדיות יש טיעונים והצדקות לכך שהם ממשיכים ולומדים תורה בעוז במקום להתגייס. מה ניתן להשיב לטענותיהם? במה מדבריהם הם דווקא צודקים? ואיך אנחנו יכולים להצדיק את השירות המקוצר שלנו, בני ישיבות ההסדר ביחס לאחינו המשרתים שירות מלא?

קיימת מחלוקת בוערת כיום על גיוס בני הישיבות, האם מלחמה מחייבת נטישה של ספסלי בית המדרש? נתייחס לפולמוס על התייחסותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק שחי עוד לפני קום המדינה לסוגייה, ולעמדת הרב צבי יהודה בעניינה. ומה קרה כאשר תלו פשקוויל בשם הרב קוק על התנגדות לגיוס תלמידי הישיבות?

בימים האלה אנו עוסקים הרבה בביטחון הצבאי - המונע פגיעה פיזית בעם, אך יש למושג משמעות נוספת - ביטחון בעבודת ה' - מידת הביטחון. האם יש קשר בין שני סוגי הביטחון הללו? נעסוק ביחס בין ביטחון והשתדלות, ונסיים בהתייחסות ל"קונספציה" ולצורה בה ראוי שהאדם הבוטח והמאמין יגיב למאורעות שארעו בשמחת תורה.

לאור שחרור שני החטופים במהלך הלחימה, הרב מדבר על היכולת להודות גם על הישועה שבתוך הצרה. אדם יכול ונדרש ללכת בדרכי ה' ולסגל את היכולת להכיל מצב של זעקה ומצב של הודאה גם יחד כמו שהמדרש מתאר שהקב"ה "בוכה על גאוותם של ישראל שנטלה" באחד מחדרי לבו ושני "עוז וחדווה במקומו". בנוסף, הישועה שבתוך הצרה מסמנת שהקב"ה זוכר אותנו ומהווה "אות לטובה" עבורנו, ועל זה אנו מודים: "שבשפלנו זכר לנו כי לעולם חסדו".

מידי פעם נוצר מתח במדינה, ופעמים רבות מקור התסיסה הוא המתח בין הכלל לפרט. האם הכלל הוא הרבה פרטים, או שהכלל הוא יחידה בפני עצמה והפרט יונק מהכלל? האם הפרט כפוף לאומה, או שהאומה קיומה וזהותה כפופים לפרט? בשיעור נבחן את נקודת המבט הייחודית של הראי"ה ביחס לכלל ישראל ונקשר את סוגיית הפרט והכלל לסוגיות אקטואליות: סיכון של הפרט למען כלל ישראל וסיכון עתיד המדינה למען הצלת בני ערובה.

תלמידי ישיבת תיכונית חיספין התארחו בישיבה והתכנסו למפגש שבו הרב אלישע אבינר ענה על שאלות שהם שלחו לו בעניינים שונים.