שפת אמת

במה שונים עם ישראל מהעמים? איך חיים חיי קדושה? מדוע בכל דרכיך דעהו הוא עיקרון היסוד לחיי קדושה ואיך דווקא על ידי קיום מצוות מגיעים לידי כך? בשיעור נענה על שאלות אלה דרך דבריו של השפת אמת.

השפת אמת אומר שניתן ללמוד נקודה חשובה מכך שהאדם המצורע קיבל דווקא את הצרעת, ומסביר למה דווקא על חטא לשון הרע החוטא נענש בצרעת. בדברים אלו השפת אמת אף מרחיב על מעלת כוח הדיבור בחיים שלנו, על המעלה של האיזון שבין הפנים לבין החוץ ועל איך נושאים אלו רלוונטיים אלינו.

השפת אמת מדבר על תפקיד האדם ביחס לבריאה, ומחדש נקודה בקשר שבין העולם הבא לעולם הזה. השפת אמת מוסיף ואומר את הסיבה למה האדם נברא אחרון. השפת אמת מעלה גם את נקודת המצורע ומחדש מה הקשר בין זה לגאווה ולניתוק מהצד האלוקי. השפת אמת מוסיף את הנקודה של ברית המילה ואת הפן העמוק שלה.

השפת אמת על הפרשה מציג את השקפתו הייחודית על היחס הנכון למצוות ואיסורים שנתן לנו ה' ובפרט מאכלים אסורים ומוציא נקודות יפות רבות. השפת אמת מוסיף ומדבר על היחס הנכון לתורה ועל היחס הנכון לחטא נדב ואביהוא. ומתוך נושאים אלו מוציא נקודות לחיים שלנו.

השפת אמת על הפרשה מפרש את הפסוק "אש תמיד - לא תכבה". הוא מתמקד בנושא האש, שריפת העולה כליל ומה כל הפרטים שכתובים בקורבן מעבירים את האדם, ומה זה אומר לנו שאין לנו מזבח וקורבנות? את האש הוא מחלק לשלושה נושאים שונים: התורה, ההתלהבות בעבודת ה' והאהבה. לכל אחד מהם השפת אמת אומר את תפקידם וכיצד כולם קשורים בשורש אחד, ומסביר את העקרון הגדול שניתן ללמוד מהם.

השפת אמת מעלה שאלה, מדוע משה רבינו שבנה את המשכן אינו יכול להיכנס אליו? השפת אמת משיב על כך שכאשר אדם יוצר משהו וק"ו כשזו מצווה הוא יכול ליצור משהו שגדול מכוחותיו. מתוך נקודה זו מוציא השפת אמת תובנה לגבי ענווה שככול שאדם גדול יותר כך גם ענוותנותו גדולה יותר. השפת אמת מוסיף ואומר שהכוח של משה רבינו נבע מהעם וההישגים של העם נבעו מדרגתו של משה רבינו וזהו הגודל האמיתי של מנהיג.

השפת אמת בפרשה תמה על מהות הפקידה שהרי לכאורה זה סותר את הכלל של אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין. תשובתו היא שככול שדבר נהיה יותר פרוט ומדוד הוא נהיה יותר חומרי ובכך משתכחת ממנו הרוחניות והמקור העליון שבו ובעקבות זאת הברכה כבר לא שורה בו. אז במשכן שממנו שורה הברכה כלל זה לא תקף בו.

השפת אמת שואל מספר שאלות: מה עניין אריכות התורה בפסוקים שמספרים על תרומת העם? למה צריך דווקא ליבם לשמים? ואיך זה מתקשר לרצוא ושוב, לבריאת העולם ולשבת? על כל זאת עונה השפת אמת על הפרשה.

השפת אמת עמד על הקשר העמוק שבין ישראל והתורה. קשר זה מתבטא בלוחות עצמם, כאשר עם ישראל מחובר לתורה אז זה ממש חקוק על הלוחות אך כאשר הוא לא מחובר לתורה האותיות "פורחות באוויר". השפת אמת מוסיף שההבדל בין הלוחות הראשונים ללוחות השניים הוא שבלוחות הראשונים מדרגת עמ"י הייתה גבוהה יותר והידבקו ישר בשכינה ובלוחות השניים אחר החטא הם היו צריכים מדרשים ומשלים שונים.

איך המצוות מעצבות את אישיותו של האדם? מה זה אומר שהאדם נעשה המצווה בעצמה? האם המצוות רק מחנכות את האדם בצורה חיצונית או מגלות בו תוכן פנימי עמוק? ואיך כל זה קשור למנורה שהשלהבת בה הייתה עולה מאליה? על שאלות אלה ועוד נענה דרך דבריו של השפת אמת לפרשת תצווה.

"ויקחו לי תרומה" השפת אמת בפרשה מעלה את הנקודה שהכול שייך לה' ומכאן שהחשיבות היא בעצם הנתינה ולא בקבלה של ה', כלומר עצם חשיבות התרומה והמצווה היא עצם הקבלה וההקרבה של האדם להיות מוכן לעשות אותה. מכאן מוציא השפת אמת נקודה שהעיקר הוא הכוונה והרצון להתקרב לה' בפעולותיך.

נשאלת השאלה אם המצוות שבפרשת משפטים כל כך פשוטות לנו במוח האנושי, אז מדוע התורה צריכה לצוות עליהם? השפת אמת עונה שלמרות שזה נראה כך משפטים אלו מגיעים ממקום גבוה יותר. הוא מוסיף שיש בזה עניין של נעשה ונשמע שעל אף שאולי האדם לא מבין למה לעשות דבר מסוים הוא חייב לעשות אותו וזה עבודת ה' הנכונה. ומרגע שאנו נמצאים בנקודה זו אנו מגיעים לנקודה שישראל ואורייתא אחד הוא ודבר זה מוביל לכך שנהיה קדושים.

מה מיוחד בהקדמת נעשה לנשמע ומה זה מלמד אותנו על ההכנה לקבלת התורה? והאם אדם מבחוץ מסוגל להבין את התורה או שמדובר בדבר פנימי שיכול להיות מובן רק אם אתה מחובר לדבר באופן בלתי אמצעי? ומדוע נקראה התורה מתנה ומה היחס בין זה לעמל תורה? על זאת ועוד נענה על ידי דבריו של השפת אמת לפרשת יתרו.

בפרשה ניתן לראות שני שימושים בקול. לפני נס קריעת ים סוף בנ"י צועקים לה' ואחרי קריעת הים בנ"י שרים לה'. השפת אמת מוציא מכל אחת מהן רעיון מרכזי ביסודות התפילה ובקשר של עמ"י עם ה'.

השפת אמת בפרשתנו מדבר על שני נושאים עיקרים: "החודש הזה לכם", והמכות. נראה כי יש סיבה עצומה לכך שאצל ישראל ראש השנה הוא בניסן ונסביר על פי דברי השפת אמת שזה מראה שישראל הם מעל הטבע הרגיל. לגבי המכות השפת אמת מתאר שיש מעלה גדולה יותר במכות שאין במעשה בריאת העולם.

מהי הגלות? לשם מה היא באה? למה דווקא בישראל יש חשיבות גדולה למחשבה? כיצד זה קשור לשבת? ומה היה תפקיד האבות בעולם? על כל שאלות אלו ועוד נענה בעז"ה באמצעות דבריו של השפת אמת על הפרשה - פרשת וארא.

השפת אמת מוצא בשם הפרשה "שמות" דבר מעניין, הוא מצביע על כך שבפרשה הקרויה שמות בתחילתה כמעט ואיננו מוצאים שמות, באמצעות הבחנה זאת הוא לומד על מהותו של אדם מהבחינה של שורשו, זהותו וייעודו. השפת אמת אף לומד מכך על השליחות של כל אדם בעולם הזה ועל השפעותיה עליו.

מדוע ביקש יעקב לגלות את הקץ ולא עלה בידו? מה היה הפער בין יעקב לבין בניו? מה בכל זאת הצליח יעקב לגלות לבניו? ואיך כל זה קשור ליכולת לשרוד בגלות? בשיעור נברר דרך דברי השפת אמת שאלות אלה וניתן מבט עומק על החיים בגלות ואיך מתרוממים מהם אל עבר הגאולה.

מה ההבדל בין מלכותו של יוסף למלכותו של יהודה? מה בין מי שכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו לבין מי שלית ליה מגרמיה כלום? וכיצד האומללות וחוסר האונים של יהודה בפתיחת פרשת ויגש היא זו שמביאה לפתרון בסופו של דבר ולהשלמה בין יוסף לאחיו?

מהו הסיטרא אחרא? מה עושה ההתבוננות החיצונית לקדושה ולפנימיות? איך אפשר להפוך מושגים כמו לאומיות לשנאת האחר או חברות למימוש אינטרסים קר? ואיך כל זה קשור למאבק ביוון המתבטא בחג החנוכה? על שאלות אלו נענה דרך דבריו של השפת אמת לפרשת מקץ ולחנוכה.

בפרשה ניתן לראות שהדמויות, ובראשן יוסף, חוות אתגרים. השפת אמת מדבר על כך שמהאתגרים לא צריך לברוח אלא שאף ניתן לצמוח מהם. השפת אמת חושף בפנינו את הדרך שבאמצעותה יוסף התמודד עם ניסיונות אלו וכיצד כל אחד מאיתנו יכול גם הוא להתמודד איתם ואף לגדול מהם.

"ויאמר עשו יש לי רב [...] ויאמר יעקב [...] יש לי כל" - מה עניין "כל" זה? השפת אמת כותב שתפיסת הכל נובעת מתוך נקודת השורש העליון ונקודת השבת, בשיעור נראה כיצד תפיסה זו משפיעה על ההתבוננות על חיינו. השפת אמת מוסיף שהפסוק "הוי רץ כצבי" מבטא את התשוקה לקדושה שהעמדה של יעקב יכולה להוליד בחייו של אדם.

"ויצא יעקב מבאר שבע" – מה עניין יציאתו של יעקב? במהלך חייו ניתן לראות שיעקב הולך למקומות הכי מרוחקים, וגם בהם מוצא ניצוץ א-לוקי, את הדבר הזה יעקב מעביר גם לדורות אחר כך. מתוך הדבר הזה מוציא השפת אמת מסר לצאצאיו של יעקב אבינו, איך מוציאים מתוך החושך ומתוך הקושי את האור ואת הטוב.

העיון בסיפור גניבת הברכות עורר את חז"ל ואת הפרשנים לאורך הדורות להתמודד עם סוגיית השקר והאמת, האם ומתי מותר לשנות ולשקר. השפת אמת מציע התבוננות מעניינת על יחסי האמת והשקר, מתוך תובנה עמוקה שכדי להשיג את האמת באמת, ניתן לעבור דרך השקר והעורמה, וזהו תיקון השקר ותיקון עולמנו.

חייו של אברהם אבינו היו מלאים בהתחדשות, וכל ההארות נשארו חדשות. השפת אמת מנסח בתורתו לפרשת חיי-שרה כיצד שומרים על חיים של התחדשות, כאשר תנועת ההתחדשות טמונה בילדות שהשגרה שלהם אינה צפויה ובכך נותרים בסקרנותם והתחדשותם כל הזמן.

בשביל מה נוסה אברהם בניסיון עקידה? ניתן לומר שאברהם עבר את הניסיון כדי להראות לכל העולם כיצד הוא צולח את ניסיונתיו בהראויות, ובכך ללמד את העולם כמה הוא ראוי. השפת אמת מוסיף לכך קומה נוספת, ומלמד שאברהם אבינו הוא סמל לעם ישראל שאינם פועלים מתוך אינסטיקטים טבעיים, אלא יוצאים מגדרם להקריב את הברור מאליו, וזאת בשביל להציל את הרעיונות העמוקים שהאומה מחזיקה בהם.

"שמעי בת וראי והטי אוזנך" - מה פשר השמיעה הכפולה המוזכרת בפסוק? נראה כיצד שמיעה כפולה זאת קשורה באברהם אבינו, נראה את מעלתן של כל אחת מן השמיעות המוזכרות וכיצד הן תופסות ביטוי בחיים.

אחד מן היסודות המרכזיים בהגותו של ה'שפת אמת' היא השבת. בפרשתנו קושר השפת אמת בין השבת לתיבת נח, ומתוך כך מבחין בין הצדיק לחסיד דרך הנהגותיו של נח.

השיעור פותח במדרש שאומר שכל עוד העולם בתהליך בריאה, אי אפשר לראות את העולם כסדרו, ורק שהשבת באה לעולם הבריאה גם היא נתקנה כולה. השפת אמת מעמיק ברעיון מה משתכלל בבריאה. בשבת מתגלה הפאר של הבריאה, ובעצם השבת חושפת את מטרתה של הבריאה כולה גילוי האלוקות בידי האדם.