שפת אמת

ביחס לקשר של עם ישראל והתורה יש לשפת אמת שלושה יסודות מרכזיים - החיבור בין השמים לארץ, הטבעיות של קיום התורה והמצוות ואחדות בעם ישראל. מה הקשר ביניהם? למה הם חשובים? נראה כיצד השפת אמת מציג את היסודות ומבסס את דרשותיו עליהם.

השפת אמת בפרשתנו עוסק בגדולתה של ההכנה. השפת אמת עוסק בהכנה למצווה ומשמעותה עבור האדם ושאיפותיו, ובהכנה לקבלת התורה כפי שהיא משתקפת בפרשתנו.

מה הקשר בין מצוות הקהל למצוות כתיבת ספר תורה, הכתובות שתיהן בפרשתנו? ומה תפקיד כל דור בתשובת הדורות הבאים? השפת אמת בפרשתנו דן במסירת התורה והעברתה בין אב לבן ובין דור לדור, ביחס שבין הדורות, ובאחריות של כל דור על הדורות הבאים אחריו.

בפרשת ניצבים עוסק השפת אמת בהרחבה בנושא התשובה, בהיבטים שונים שלה, מהותה והדרכים להגיע אליה. במרכז דבריו מדגיש השפת את חשיבות החיבור של האדם לכלל ישראל בדרך לתשובה, ובתהליך הגדול של החזרה לעצמיות שיש בה.

מה יכול לעזור לאדם להתחדש? וכיצד אפשר למצוא חידוש ועניין בשגרה והקביעות? השפת אמת בפרשתנו לומד מהאריכות בפרשת ביכורים את חשיבות ההשקעה והקדושה בהתחלה ובראשית. השפת אמת מתאר את ההתחדשות הנובעת מהחיבור של האדם לשבת ולשאר נקודות הקדושה בחיים.

מאיזו תודעה צריך לקיים את המצוות? ומה ההשפעה שלהן על האדם? בעקבות ריבוי המצוות בפרשה נראה כיצד השפת אמת מתאר את התודעה של קיום המצוות כמורכבת, שיש בה מעבר לתודעת ציווי, גם מקום ללמוד ולקבל מהן רוחנית מאידך. השפת אמת דורש כמה מהמצוות לעניין עבודת ה' ומתווה כיוונים רוחניים הצומחים מהן.

מה מסמלת המלחמה בפרשתנו בנפש האדם? אלו כוחות נפש מייצגים השופטים והשוטרים? השפת אמת בפרשתנו לומד כדרך החסידות מן הנושאים הכלליים אל נפשו של האדם ואל העבודה הפנימית שלו.

פרשתנו פותחת בהצהרה חד משמעית, המציגה את הניגוד בין הטוב לרע - "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה". במספר תורות מציג השפת אמת אמירה מורכבת יותר. בכל דרך יש מורכבות שמכילה טוב ורע בתוכה, ולאדם ציווי לרומם ולהאיר את הצדדים הרוחניים שבה, והבטחה של הקב"ה לאדם שיגיע לבחירה הנכונה ויבחר בחיים.

מה ערכן ועניינן של המצוות הקלות? מדוע המדרש מתאר שהטוב בקיום המצוות מגיע במיוחד למי שמקפיד עליהן? השפת אמת מבין שהמצוות הקלות "מעמידות את האדם על רגליו", ויש בהן אפשרות למצוא את הארת ה' בכל פרט בחיים.

בפרשת ואתחנן עוסק השפת אמת באופן נרחב בנושא התפילה. הוא דן באופן בו צריך האדם להתכונן לתפילתו, ובחובות הלכתיות שונות כמו הקדמת ק"ש ופסוקי דזמרה לתפילה, וקושר אותן למהות התפילה ולתודעתה שצריכה ללות לדעתו את המתפלל.

השפת אמת עוסק בתחילת ספר דברים במעבר בין ארבעת חומשי התורה הראשוני ובין ספר דברים, משנה תורה, שרובו ככולו מורכב מדבריו של משה. מה מבטא המעבר הזה? איזה תהליך עברו משה ועם ישראל בדרך לשם? השפת אמת עונה על השאלות הללו דרך אפיון המעבר שבין תורה שבכתב לתורה שבעל פה, המשתקף גם במעבר בין דור המדבר לכניסה לארץ.

במסעות בני ישראל במדבר, המתוארים בפרשתנו, מוצא השפת אמת מסע רוחני שעובר העם מיציאת מצרים ועד בכניסה לארץ. לדעתו יש בפרשה לקח כפול של התקדמות הרוחנית בהתגברות על הקושי, ובתנועה של קבלה והתבטלות המוטלת על ישראל בכניסה לארץ.

מה פשר הפעולות של הנדר והשבועה? איך האדם יכול לחייב את עצמו בחיוב שהוא עצמו יצר? השפת אמת מבאר את המנגנון הפנימי של השבועה - השלמה פנימית של האדם עם הצורך לעשות משהו, עד כדי שהדבר נחשב כציווי משמיים. בעזרת השבועה מחבר האדם את מעשיו לקב"ה, והופך את האמת הפנימית שלו למצווה.

מעשהו של פנחס מעורר שאלות עמוקות: כיצד כהן הנושא את ברכת השלום הופך לקנאי? האם ראוי כל אדם מישראל לקחת את החוק לידיים? ולבסוף, מה פשר היחסים שבין משה לפנחס במעשה זה? השפת אמת קושר את כל השאלות הללו לאופי המעבר שבין דור המדבר לדור הכניסה לארץ, ומתווה עבורנו דרך לעבודת ה' במצב של הסתתרות השכינה.

מעשהו של פנחס מעורר שאלות עמוקות: כיצד כהן הנושא את ברכת השלום הופך לקנאי? האם ראוי כל אדם מישראל לקחת את החוק לידיים? ולבסוף, מה פשר היחסים שבין משה לפנחס במעשה זה? השפת אמת קושר את כל השאלות הללו לאופי המעבר שבין דור המדבר לדור הכניסה לארץ, ומתווה עבורנו דרך לעבודת ה' במצב של הסתתרות השכינה.

האמנם אין טעם למצוות פרה אדומה? אז מה יש בה? בשיעור נפגוש את דברי השפת אמת על טעם מצוות פרה אדומה ודרכה על נושא טעמי המצוות בכלל. נלמד כי לשיטתו "טעמי המצוות" אינם הטעם השכלי ובעל התועלת, אלא דווקא התחושה העולה מתוך היכולת לפגוש את החיות הפנימית שבעשיית המצווה ולהיות בתוכה.

במה עדיף הטיעון "אשר יבחר ה' הוא הקדוש", המלמד על בחירת אהרון, מטענת קורח "כל העדה כולם קדושים"? בשיעור נעסוק בתשובת השפת אמת לשאלה זו, המלמדת אותנו על מעלת אהרון והכהנים בכלל ובחירתם. נתמודד עם עומק טענתו של קרח, ונראה כי הראוי להיות מנהיג בעם ישראל הוא מי שמנהיג בתודעה של שירות, ומבטל עצמו לעם.

בשיעור נעסוק במעלתה של השליחות, והשפעתה על החיים וההסתכלות של השליח. השפת אמת מתאר את השליח כדמות המלאך, שרצונו מתבטל לגמרי לרצונו של הקב"ה, ומסביר מהי האיכות המיוחדת שזוכה לה השליח בחייו מכוח תודעה זו.

בשיעור נבאר את מעלתו הגדולה של אהרן הכהן המתוארת בדברי רש"י על אהרן "שלא שינה ולא השתנה". השפת אמת קושר את מעלתו של אהרן למידת ההשתוות - נאמנות לעצמו הנובעת מהתבטלות לקב"ה והתכווננות לשם שמיים, ללא מניעים חיצוניים.

מה מטרתו של הנזיר וכיצד הוא מתקדש? ובמה קדושתו שונה משל הכהן? בשיעורנו נראה את תיאור הנזיר לפי השפת אמת, ונגלה כי הנזירות היא מעבר לפרישה מן החומר בלבד. נראה כי יש בנזיר ובפרישתו מהחומר מה שמאזן בין החומריות בעולם לפנימיות והרוחניות, ויוצר שילוב מאוזן בין גוף ונפש. נראה כי פרישתו לקדושה של הנזיר היוצא מן העם מתווה דרך לכל האומה, בדומה לכהן שמקבל קדושה משמים, ושניהם מקבלים את תפקידם וכוחם בשביל לרומם את כלל ישראל.

השפת אמת עוסק בפרשתנו בשאלת היחס בין הפרט לכלל. מהו מקומו ותפקידו הייחודי של כל אדם מישראל בתוך התמונה הכללית, ובאיזה אופן עשוי החיבור שלו לשורשיו ולאבות האומה להצמיח אותו בתור אישיות פרטית.

השפת אמת מדבר בפרשה על היחס בין עמל התורה לבין ידיעתה, ומעלה את השאלות: מה המשמעות של עמל בלי תוצאות? מה עניינה של התורה בהקשר זה? האם יש מעלה גדולה יותר להאמין שיש מעלה לעמל בלי תוצאות ואיך כל זה קשור לאדם הראשון? על שאלות אלו ועוד עונה השפת אמת בפרשתנו.

השפת אמת מגלה בפרשתנו, מתוך כך שהסמיכו את שמיטה והר סיני, שבמצוות השמיטה יש יסוד לכל מצוות התורה וקיימים אצלו רעיונות רוחניים גדולים נוספים. בהמשך השפת אמת מוציא רעיון נפלא מתוך השאלה של התורה "מה נאכל בשנה השביעית", שלו השלכה על תודעת האדם המאמין. ומסיים בכוח האדיר שיש בשביתה בעבודת ה'.

"והיית רק למעלה" - השפת אמת בפרשה שלנו מוציא מתוך פסוק זה רעיונות רוחניים חשובים וביניהם: מטרת בנ"י ומהו מקור הרשעה והטומאה בעולם. בהמשך שואל ומשיב השפת אמת מתוך פסוק זה, איך במציאות שאין לנו קשר ישיר לה' אפשר לשאוף רק למעלה- אל ה'? מתוך שאלה זו השפת אמת עונה על נקודת המבט הנכונה לחיי התורה.

בפרשתנו שואל השפת אמת מה זו האמירה של "קדושים תהיו" וכיצד כל אדם יכול לקיים אותה? בהמשך השפת אמת אומר שניתן לראות את הקדושה הזו בשלושה מרחבים שונים שמכל אחד מהם הוא לומד יסודות גדולים על מהות כלל ישראל, השבת וקיום כל המצוות.

במה שונים עם ישראל מהעמים? איך חיים חיי קדושה? מדוע בכל דרכיך דעהו הוא עיקרון היסוד לחיי קדושה ואיך דווקא על ידי קיום מצוות מגיעים לידי כך? בשיעור נענה על שאלות אלה דרך דבריו של השפת אמת.

השפת אמת אומר שניתן ללמוד נקודה חשובה מכך שהאדם המצורע קיבל דווקא את הצרעת, ומסביר למה דווקא על חטא לשון הרע החוטא נענש בצרעת. בדברים אלו השפת אמת אף מרחיב על מעלת כוח הדיבור בחיים שלנו, על המעלה של האיזון שבין הפנים לבין החוץ ועל איך נושאים אלו רלוונטיים אלינו.

השפת אמת מדבר על תפקיד האדם ביחס לבריאה, ומחדש נקודה בקשר שבין העולם הבא לעולם הזה. השפת אמת מוסיף ואומר את הסיבה למה האדם נברא אחרון. השפת אמת מעלה גם את נקודת המצורע ומחדש מה הקשר בין זה לגאווה ולניתוק מהצד האלוקי. השפת אמת מוסיף את הנקודה של ברית המילה ואת הפן העמוק שלה.

השפת אמת על הפרשה מציג את השקפתו הייחודית על היחס הנכון למצוות ואיסורים שנתן לנו ה' ובפרט מאכלים אסורים ומוציא נקודות יפות רבות. השפת אמת מוסיף ומדבר על היחס הנכון לתורה ועל היחס הנכון לחטא נדב ואביהוא. ומתוך נושאים אלו מוציא נקודות לחיים שלנו.

השפת אמת על הפרשה מפרש את הפסוק "אש תמיד - לא תכבה". הוא מתמקד בנושא האש, שריפת העולה כליל ומה כל הפרטים שכתובים בקורבן מעבירים את האדם, ומה זה אומר לנו שאין לנו מזבח וקורבנות? את האש הוא מחלק לשלושה נושאים שונים: התורה, ההתלהבות בעבודת ה' והאהבה. לכל אחד מהם השפת אמת אומר את תפקידם וכיצד כולם קשורים בשורש אחד, ומסביר את העקרון הגדול שניתן ללמוד מהם.

השפת אמת מעלה שאלה, מדוע משה רבינו שבנה את המשכן אינו יכול להיכנס אליו? השפת אמת משיב על כך שכאשר אדם יוצר משהו וק"ו כשזו מצווה הוא יכול ליצור משהו שגדול מכוחותיו. מתוך נקודה זו מוציא השפת אמת תובנה לגבי ענווה שככול שאדם גדול יותר כך גם ענוותנותו גדולה יותר. השפת אמת מוסיף ואומר שהכוח של משה רבינו נבע מהעם וההישגים של העם נבעו מדרגתו של משה רבינו וזהו הגודל האמיתי של מנהיג.

השפת אמת בפרשה תמה על מהות הפקידה שהרי לכאורה זה סותר את הכלל של אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין. תשובתו היא שככול שדבר נהיה יותר פרוט ומדוד הוא נהיה יותר חומרי ובכך משתכחת ממנו הרוחניות והמקור העליון שבו ובעקבות זאת הברכה כבר לא שורה בו. אז במשכן שממנו שורה הברכה כלל זה לא תקף בו.

השפת אמת שואל מספר שאלות: מה עניין אריכות התורה בפסוקים שמספרים על תרומת העם? למה צריך דווקא ליבם לשמים? ואיך זה מתקשר לרצוא ושוב, לבריאת העולם ולשבת? על כל זאת עונה השפת אמת על הפרשה.

השפת אמת עמד על הקשר העמוק שבין ישראל והתורה. קשר זה מתבטא בלוחות עצמם, כאשר עם ישראל מחובר לתורה אז זה ממש חקוק על הלוחות אך כאשר הוא לא מחובר לתורה האותיות "פורחות באוויר". השפת אמת מוסיף שההבדל בין הלוחות הראשונים ללוחות השניים הוא שבלוחות הראשונים מדרגת עמ"י הייתה גבוהה יותר והידבקו ישר בשכינה ובלוחות השניים אחר החטא הם היו צריכים מדרשים ומשלים שונים.

איך המצוות מעצבות את אישיותו של האדם? מה זה אומר שהאדם נעשה המצווה בעצמה? האם המצוות רק מחנכות את האדם בצורה חיצונית או מגלות בו תוכן פנימי עמוק? ואיך כל זה קשור למנורה שהשלהבת בה הייתה עולה מאליה? על שאלות אלה ועוד נענה דרך דבריו של השפת אמת לפרשת תצווה.

"ויקחו לי תרומה" השפת אמת בפרשה מעלה את הנקודה שהכול שייך לה' ומכאן שהחשיבות היא בעצם הנתינה ולא בקבלה של ה', כלומר עצם חשיבות התרומה והמצווה היא עצם הקבלה וההקרבה של האדם להיות מוכן לעשות אותה. מכאן מוציא השפת אמת נקודה שהעיקר הוא הכוונה והרצון להתקרב לה' בפעולותיך.

נשאלת השאלה אם המצוות שבפרשת משפטים כל כך פשוטות לנו במוח האנושי, אז מדוע התורה צריכה לצוות עליהם? השפת אמת עונה שלמרות שזה נראה כך משפטים אלו מגיעים ממקום גבוה יותר. הוא מוסיף שיש בזה עניין של נעשה ונשמע שעל אף שאולי האדם לא מבין למה לעשות דבר מסוים הוא חייב לעשות אותו וזה עבודת ה' הנכונה. ומרגע שאנו נמצאים בנקודה זו אנו מגיעים לנקודה שישראל ואורייתא אחד הוא ודבר זה מוביל לכך שנהיה קדושים.

מה מיוחד בהקדמת נעשה לנשמע ומה זה מלמד אותנו על ההכנה לקבלת התורה? והאם אדם מבחוץ מסוגל להבין את התורה או שמדובר בדבר פנימי שיכול להיות מובן רק אם אתה מחובר לדבר באופן בלתי אמצעי? ומדוע נקראה התורה מתנה ומה היחס בין זה לעמל תורה? על זאת ועוד נענה על ידי דבריו של השפת אמת לפרשת יתרו.

בפרשה ניתן לראות שני שימושים בקול. לפני נס קריעת ים סוף בנ"י צועקים לה' ואחרי קריעת הים בנ"י שרים לה'. השפת אמת מוציא מכל אחת מהן רעיון מרכזי ביסודות התפילה ובקשר של עמ"י עם ה'.

השפת אמת בפרשתנו מדבר על שני נושאים עיקרים: "החודש הזה לכם", והמכות. נראה כי יש סיבה עצומה לכך שאצל ישראל ראש השנה הוא בניסן ונסביר על פי דברי השפת אמת שזה מראה שישראל הם מעל הטבע הרגיל. לגבי המכות השפת אמת מתאר שיש מעלה גדולה יותר במכות שאין במעשה בריאת העולם.

מהי הגלות? לשם מה היא באה? למה דווקא בישראל יש חשיבות גדולה למחשבה? כיצד זה קשור לשבת? ומה היה תפקיד האבות בעולם? על כל שאלות אלו ועוד נענה בעז"ה באמצעות דבריו של השפת אמת על הפרשה - פרשת וארא.

השפת אמת מוצא בשם הפרשה "שמות" דבר מעניין, הוא מצביע על כך שבפרשה הקרויה שמות בתחילתה כמעט ואיננו מוצאים שמות, באמצעות הבחנה זאת הוא לומד על מהותו של אדם מהבחינה של שורשו, זהותו וייעודו. השפת אמת אף לומד מכך על השליחות של כל אדם בעולם הזה ועל השפעותיה עליו.

מדוע ביקש יעקב לגלות את הקץ ולא עלה בידו? מה היה הפער בין יעקב לבין בניו? מה בכל זאת הצליח יעקב לגלות לבניו? ואיך כל זה קשור ליכולת לשרוד בגלות? בשיעור נברר דרך דברי השפת אמת שאלות אלה וניתן מבט עומק על החיים בגלות ואיך מתרוממים מהם אל עבר הגאולה.

מה ההבדל בין מלכותו של יוסף למלכותו של יהודה? מה בין מי שכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו לבין מי שלית ליה מגרמיה כלום? וכיצד האומללות וחוסר האונים של יהודה בפתיחת פרשת ויגש היא זו שמביאה לפתרון בסופו של דבר ולהשלמה בין יוסף לאחיו?

מהו הסיטרא אחרא? מה עושה ההתבוננות החיצונית לקדושה ולפנימיות? איך אפשר להפוך מושגים כמו לאומיות לשנאת האחר או חברות למימוש אינטרסים קר? ואיך כל זה קשור למאבק ביוון המתבטא בחג החנוכה? על שאלות אלו נענה דרך דבריו של השפת אמת לפרשת מקץ ולחנוכה.

בפרשה ניתן לראות שהדמויות, ובראשן יוסף, חוות אתגרים. השפת אמת מדבר על כך שמהאתגרים לא צריך לברוח אלא שאף ניתן לצמוח מהם. השפת אמת חושף בפנינו את הדרך שבאמצעותה יוסף התמודד עם ניסיונות אלו וכיצד כל אחד מאיתנו יכול גם הוא להתמודד איתם ואף לגדול מהם.

"ויאמר עשו יש לי רב [...] ויאמר יעקב [...] יש לי כל" - מה עניין "כל" זה? השפת אמת כותב שתפיסת הכל נובעת מתוך נקודת השורש העליון ונקודת השבת, בשיעור נראה כיצד תפיסה זו משפיעה על ההתבוננות על חיינו. השפת אמת מוסיף שהפסוק "הוי רץ כצבי" מבטא את התשוקה לקדושה שהעמדה של יעקב יכולה להוליד בחייו של אדם.

"ויצא יעקב מבאר שבע" – מה עניין יציאתו של יעקב? במהלך חייו ניתן לראות שיעקב הולך למקומות הכי מרוחקים, וגם בהם מוצא ניצוץ א-לוקי, את הדבר הזה יעקב מעביר גם לדורות אחר כך. מתוך הדבר הזה מוציא השפת אמת מסר לצאצאיו של יעקב אבינו, איך מוציאים מתוך החושך ומתוך הקושי את האור ואת הטוב.

העיון בסיפור גניבת הברכות עורר את חז"ל ואת הפרשנים לאורך הדורות להתמודד עם סוגיית השקר והאמת, האם ומתי מותר לשנות ולשקר. השפת אמת מציע התבוננות מעניינת על יחסי האמת והשקר, מתוך תובנה עמוקה שכדי להשיג את האמת באמת, ניתן לעבור דרך השקר והעורמה, וזהו תיקון השקר ותיקון עולמנו.

חייו של אברהם אבינו היו מלאים בהתחדשות, וכל ההארות נשארו חדשות. השפת אמת מנסח בתורתו לפרשת חיי-שרה כיצד שומרים על חיים של התחדשות, כאשר תנועת ההתחדשות טמונה בילדות שהשגרה שלהם אינה צפויה ובכך נותרים בסקרנותם והתחדשותם כל הזמן.