תענית אסתר

הרמב"ם מונה שני סוגי תעניות. הסוג הראשון הוא התעניות הקבועות שקבעו חכמים, והסוג השני הוא התעניות הבאות על הצרות, התעניות שאנו מתענים בשעות הקשות. אך, ישנה תענית שלישית - תענית אסתר. תענית זו לא באה כזכרון לצער, זכרון שנתקן לדורות, והיא גם איננה באה על הצרות הפוקדות אותנו. אם כן, מהי המטרה של תענית אסתר? מדוע נתקנה תענית זו, ולמה צריכים אנחנו להתעורר בה?

לדברים הרגילים שבחיינו, הדברים הפשוטים והברורים ביותר - בהם הכי קשה לנו להתבונן מחדש. ״שיר המעלות ממעמקים״ הוא אחד מהמזמורים השגורים והברורים ביותר. אבל, היום, בתענית אסתר - ביכולתינו להתבונן בו כבפעם הראשונה. מה המילה ״ממעמקים״ יכולה להזכיר לנו, איזה דמיון היא עשויה לעורר בנו? מה המשמעות של ״ה' שמעה בקולי״, כמעין 'ציווי' ח"ו כלפי הקב"ה? אילו תחושות אמורות לצוף בנו ביום הצום הזה, שבתקופה הזו, ולמה צריך היום הזה לעורר אותנו?

בשיעור נעסוק במהות התעניות - ובפרט תעניות בעיתות צרה. מדוע אנו מתענים? מהו התהליך אותו האדם צריך לעבור במהלך הצומות? נראה את ההבנות השונות של הראשונים על מהותן של התעניות מתוך עיון בחובת התקיעה בחצוצרות במקרי צרה, ומתוך דיון זה נבין מהי משמעותה של התענית.