

עשר דקות של עיון לכבוד ט"ו בשבט

הרב ישי אנגלמן
פרק א - ט"ו בשבט, משמעויות הלכתיות
ט"ו בשבט מוכר לכולם בשל המנהג היפה לאכול ולהודות לקב"ה על פירות ארצנו הטובה. בהלכה, לט"ו יש כמה משמעויות הלכתיות הנוגעות לדיני תרומות ומעשרות ולדיני ערלה. ניפגש עם הלכות אלו, ניגע קצת ביישומן המעשי ובמשמעות הערכית של ההלכה לפיה אין מעשרים מפירות שנה זו על פירות שנה אחרת.



פרק ב - ט"ו בשבט, על שום מה?
מדוע נקבע ט"ו בשבט כתאריך הקובע לעניינים הלכתיים שונים הנוגעים לפירות האילן? הראשונים נחלקו בשאלה זו, ואנו נלמד כיצד מחלוקת זו משפיעה הלכה למעשה על ההיגיון שבהלכה שסיימנו איתה בפרק הקודם – השפעת תאריך ט"ו בשבט לגבי מנין שנות ערלה. נראה שמעבר למחלוקת הלמדנית לגבי עניינו של התאריך, יש למחלוקת השפעה הלכתית מעשית על מנין שנות ערלה בחלק מהמצבים.



פרק ג - איסור ערלה וט"ו בשבט
נתבונן בעניינה של מצוות ערלה, וננסה לעמוד על משמעות החיוב להמתין ג' שנים, ושנה הנוספת שהיא שנת 'נטע רבעי' שרק בסיומה מגיעים ל'ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו'. מה עניינה של המתנה זו, ומדוע דווקא היא זו שמאפשרת את הבר כה המיוחדת בשנה החמישית? מתוך כך נציע להבין את שיטת רש"י והרמב"ם בנוגע להשפעת תאריך ט"ו בשבט על מנין שנות ערלה, שיטה שהתקשינו בהבנתה בפרק הקודם.



פרק ז - כי האדם עץ השדה : איסור השחתת עצי פרי
בפרק שלנו, נעסוק באיסור 'לא תשחית', שמקורו בפרשייה האוסרת להשחית עצי פרי בשעת הקמת מצור במלחמה. בתוך הפרשייה הזו, מופיע גם אחד הביטויים המזוהים ביותר עם ט"ו בשבט, "כי האדם עץ השדה", וגם עליו נדבר. נתבונן גם בסיפור הנורא על ר' יוסי מן יוקרת ובנו, ובקשר שלו, לפרשיית 'לא תשחית' ולט"ו בשבט.



מוזמנים להצטרף לקבוצת למידה סביב פרקי הסדרה, שתכלול עדכונים, אפשרות לשאלות ודיונים.
