אזי בימי חשמנים

פרקי המשך חדשים לסדרת 'אזי בימי חשמנים'! לאחר שעסקנו בעבר עסקנו בסיפור ההיסטורי של חנוכה, ובשנות שלטונם של בני מתתיהו, כעת נעקוב אחר המשך תולדות ממלכת החשמונאים. כיצד עלה יוחנן הורקנוס לשלטון? ומה הייתה גישתם של חז"ל כלפיו? בשיעור זה נלמד על דמותו המורכבת של יוחנן הורקנוס כפי שהיא משתקפת בדברי חז"ל ובכתבי יוסף בן מתתיהו. חנוכה שמח!

בשיעור נצלול אל תוך תקופת השיא של הממלכה החשמונאית תחת שלטונו של ינאי המלך. נבחן כיצד מלך שהצליח להרחיב את גבולות הממלכה לשיא גודלם, מצא את עצמו במאבק מר עם הפרושים והסנהדרין? נעקוב אחר המתח בין הצלחותיו הצבאיות המרשימות לבין המשברים הפנימיים, ונראה כיצד דווקא לקראת סוף ימיו חל מפנה משמעותי בהתנהגותו, שהשתקף בצוואתו לשלומציון אשתו?

בשיעור זה נצלול אל סיפורה המרתק של שלומציון המלכה, שקיבלה את כס המלוכה לאחר מות בעלה ינאי המלך, והובילה תקופה של שגשוג ופריחה דתית בממלכה. נבחן את מערכת היחסים המיוחדת שרקמה עם הפרושים, שהיו נרדפים בימי בעלה, אשר התבטאה במיוחד אצל אחיה שמעון בן שטח, שהיה דמות מפתח בהנהגה הרוחנית. נבחן את דמותה הכפולה המתוארת בכתבי יוסף בן מתתיהו השונים. לבסוף נתבונן כיצד בשלהי מלכותה הקצרה, בנה אריסטובולוס, בן בריתם של הצדוקים, חתר תחתיה ואף פתח בניסיון השתלטות גלוי על הממלכה.

מהו סיפור המאבק האכזרי בין שני האחים אריסטובלוס והורקנוס? כיצד הוביל המאבק הזה לסיום הממלכה החשמונאית כמעצמה עצמאית? בשיעור נעסוק בתיאור הקרב הפנימי בין האחים, שליטיה של ממלכת החשמונאים, ונציג את הדרמה הפוליטית המורכבת שקרתה בירושלים בשלהי ימי הממלכה. נראה כי במרכזו של הסיפור עומדים לא רק האחים המתמודדים על הכס, אלא גם ההתערבות הרומית שהביאה לסיום עידן הממלכה החשמונאית ולעידן חדש תחת שלטון רומאי. חנוכה שמח!

כיצד הגיעה לסופה שושלת החשמונאים המפוארת? איך הופכת מהפכה דתית והבטחה גדולה לתהליך של שקיעה? בשיעור זה נסקור את קיצה של ממלכת החשמונאים דרך הפרק ההיסטורי האחרון בתולדותיה – מתתיהו אנטיגונוס, הנצר האחרון לבית חשמונאי, ונפילתו בידי הורדוס והרומאים. נתעמק באירועים כמו עלייתם של יוליוס קיסר ואנטיפטרס, והשלכותיהן על הנהגת יהודה. נחתום את העיסוק בממלכת החשמונאים בהודאה על הנסים, ובתקווה להשבת כהנים לעבודתם במהרה בימנו.

תקופת החשמונאים הייתה תקופה משמעותית בתולדות ישראל. הפרק דן בידוע לנו על מצב היהודים בארץ ישראל בזמן האימפריה הפרסית. מן הידוע לנו ניתן לראות את עליית מעמד הכהונה ומרכזיותו בהנהגת עם ישראל. האימפריה נכבשה בידי אלכסנדר מוקדון, שהעלה למרכז הבמה את האימפריה היוונית, ויחסו ליהודים היה יחס חיובי.

הפרק דן במצב היהודים בארץ ישראל לאחר מות אלכסנדר מוקדון, ועד גזירות הדת של אנטיוכוס אפיפנס. מהתחלת הדרך בה מצב היהודים היה טוב, דרך תהליך הסתאבות הכהונה שנקנית לכל המרבה במחיר, והפיכת ירושלים לעיר הלניסטית. הפרק מסתיים בכניסתו של אנטיוכוס לירושלים מסע ההרג שלו וגזירות הדת ותחילת הגזירות על היהודים.

הפרק עוסק בגזירות הדת של אנטיוכוס על היהודים: האיסור לקיום מצוות והכפייה לעבור איסורים, והפיכת המקדש למקדש אלילי. במודיעין מתתיהו ובניו מרימים את נס המרד, מתחילים להתארגן ככוח צבאי, ולאחר מספר קרבות מבריקים היוונים עוזבים את הארץ ויהודה המכבי משחרר את ירושלים והמקדש.

הפרק עוסק בתהליך טיהור המקדש וחנוכתו מחדש על ידי יהודה. חנוכת המזבח נחגגת שמונה ימים ונקבעת לדורות. נס פך השמן לא מופיע בספרי המקבים, אנחנו עוסקים בסיבת הדבר והבנת מהותו של נס פך השמן על פי דרכו של הרב קוק, הרואה בנס סמל למלחמת החשמונאים ודרכם.

הפרק עוסק בהנהגתו של יהודה המכבי לאחר טיהור המקדש: מסעות הכיבושים, והלחימה המחודשת עם כוחות יווניים שמגיעים לארץ. הפרק מסתיים במותו ההירואי של יהודה המכבי בקרב אלעשה, דבר שמחזיר את היוונים והמתייוונים לשליטה בארץ, ומחזיר את החשמונאים להרים.

הפרק עוסק בממשיכי דרכו של יהודה: יונתן ושמעון. יונתן ושמעון ממשיכים את דרכו של יהודה, הם מביאים את היוונים להכרה שעדיף להניח להם, והם זוכים לעצמאות להרחבת הממלכה, ולמלכות מוכרת מצד היוונים (הממלכה הסלאוקית). תקופה זו מתאפיינת בהליכה בין הטיפות והימור על הצד הנכון במאבקים בזירה הבינלאומית. הפרק ותולדות בני מתתיהו מסתיים ברציחתו של שמעון בידי חתנו שככל הנראה היה מתייוון או גוי.

הפרק עוסק ביחס במהלך הדורות לחשמונאים ומורשתם. בימי חז"ל ובימי הביניים יש התעלמות כמעט מוחלטת מגבורת החשמונאים ומבני מתתיהו, העיקר בתקופה הוא נס פך השמן וניצחון הרוח. מתחילת הציונות רואים בחשמונאים גיבורי כוח, ומרד החשמונאים הופך להיות סמל לגבורה הפיסית. הרב קוק ותלמידיו ראו את שילוב שני הדברים כמורשת החשמונאים וכאידיאל שיש ללכת לאורו.

הפרק עוסק בסיפור יהודית, או ליתר דיוק בסיפורי יהודית – שני סיפורים שונים על נשים שבמעשה גבורתם הביאו לתשועת עם ישראל. לפי הנראה הסיפורים לא התרחשו בתקופת החשמונאים וחוברו להם מתוך רצון לחגוג בחנוכה את הגבורה של עם ישראל בדורות השונים מול כובשים, ומקומם של נשים לא נפקד ממעשי גבורה אלו.