אזי בימי חשמנים

תקופת החשמונאים הייתה תקופה משמעותית בתולדות ישראל. הפרק דן בידוע לנו על מצב היהודים בארץ ישראל בזמן האימפריה הפרסית. מן הידוע לנו ניתן לראות את עליית מעמד הכהונה ומרכזיותו בהנהגת עם ישראל. האימפריה נכבשה בידי אלכסנדר מוקדון, שהעלה למרכז הבמה את האימפריה היוונית, ויחסו ליהודים היה יחס חיובי.

הפרק דן במצב היהודים בארץ ישראל לאחר מות אלכסנדר מוקדון, ועד גזירות הדת של אנטיוכוס אפיפנס. מהתחלת הדרך בה מצב היהודים היה טוב, דרך תהליך הסתאבות הכהונה שנקנית לכל המרבה במחיר, והפיכת ירושלים לעיר הלניסטית. הפרק מסתיים בכניסתו של אנטיוכוס לירושלים מסע ההרג שלו וגזירות הדת ותחילת הגזירות על היהודים.

הפרק עוסק בגזירות הדת של אנטיוכוס על היהודים: האיסור לקיום מצוות והכפייה לעבור איסורים, והפיכת המקדש למקדש אלילי. במודיעין מתתיהו ובניו מרימים את נס המרד, מתחילים להתארגן ככוח צבאי, ולאחר מספר קרבות מבריקים היוונים עוזבים את הארץ ויהודה המכבי משחרר את ירושלים והמקדש.

הפרק עוסק בתהליך טיהור המקדש וחנוכתו מחדש על ידי יהודה. חנוכת המזבח נחגגת שמונה ימים ונקבעת לדורות. נס פך השמן לא מופיע בספרי המקבים, אנחנו עוסקים בסיבת הדבר והבנת מהותו של נס פך השמן על פי דרכו של הרב קוק, הרואה בנס סמל למלחמת החשמונאים ודרכם.

הפרק עוסק בהנהגתו של יהודה המכבי לאחר טיהור המקדש: מסעות הכיבושים, והלחימה המחודשת עם כוחות יווניים שמגיעים לארץ. הפרק מסתיים במותו ההירואי של יהודה המכבי בקרב אלעשה, דבר שמחזיר את היוונים והמתייוונים לשליטה בארץ, ומחזיר את החשמונאים להרים.

הפרק עוסק בממשיכי דרכו של יהודה: יונתן ושמעון. יונתן ושמעון ממשיכים את דרכו של יהודה, הם מביאים את היוונים להכרה שעדיף להניח להם, והם זוכים לעצמאות להרחבת הממלכה, ולמלכות מוכרת מצד היוונים (הממלכה הסלאוקית). תקופה זו מתאפיינת בהליכה בין הטיפות והימור על הצד הנכון במאבקים בזירה הבינלאומית. הפרק ותולדות בני מתתיהו מסתיים ברציחתו של שמעון בידי חתנו שככל הנראה היה מתייוון או גוי.

הפרק עוסק ביחס במהלך הדורות לחשמונאים ומורשתם. בימי חז"ל ובימי הביניים יש התעלמות כמעט מוחלטת מגבורת החשמונאים ומבני מתתיהו, העיקר בתקופה הוא נס פך השמן וניצחון הרוח. מתחילת הציונות רואים בחשמונאים גיבורי כוח, ומרד החשמונאים הופך להיות סמל לגבורה הפיסית. הרב קוק ותלמידיו ראו את שילוב שני הדברים כמורשת החשמונאים וכאידיאל שיש ללכת לאורו.

הפרק עוסק בסיפור יהודית, או ליתר דיוק בסיפורי יהודית – שני סיפורים שונים על נשים שבמעשה גבורתם הביאו לתשועת עם ישראל. לפי הנראה הסיפורים לא התרחשו בתקופת החשמונאים וחוברו להם מתוך רצון לחגוג בחנוכה את הגבורה של עם ישראל בדורות השונים מול כובשים, ומקומם של נשים לא נפקד ממעשי גבורה אלו.