מסביב לפרשה

​

"וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים - משל להדס ועצבונית שהיו גדילים זה על גבי זה וכיון שהגדילו והפריחו זה נותן ריחו וזה חוחו. כך כל שלוש-עשרה שנה הולכים שניהם לבית הספר ובאים מבית הספר, לאחר י"ג שנה זה הולך לבתי מדרשות וזה הולך לבתי עבודה זרה. אמר רבי אלעזר ברבי שמעון: צריך אדם להיטפל בבנו י"ג שנה, מכאן ואילך צריך שיאמר: ברוך שפטרני מענשו של זה". נעיין בכמה מפרטי ההלכות והדיונים סביב ברכת 'ברוך שפטרני' שמברך האב בבר המצווה של בנו. כדרכנו, מתוך העיון בהלכות נעמוד גם על משמעותה של ברכה זו - ברכה מיוחדת שמציינת רגע מיוחד בעיצוב אישיותו של כל נער ונער.

​

​

​

​

​

בשיעור נעסוק בביאור דברי הגמרא על שמונת הפסוקים האחרונים שבתורה, ונציע מספר כיוונים לפרשם. בנוסף, נעסוק במעמד ההלכתי המיוחד שנוצר לשמונת הפסוקים הללו בעקבות דברי הגמרא, ונדון במספר הלכות מיוחדות המובאות בפוסקים ביחס לקריאת שמונת הפסוקים האלו.

בשיעור נעסוק בדין הגמרא שאסור להעמיד את הסוכה בדבר שמקבל טומאה, ואת מחלוקת הפוסקים לגבי הדין הזה. בנוסף, נראה את דינו של החזון איש לגבי 'מעמיד דמעמיד'.

יום הכיפורים הוא יום שבו בני האדם עולים למעלת המלאכים. נראה את דברי השפת אמת בנוגע להתעלות זו, וכיצד היא מתעצמת מתוך החיבור אל העולם הזה. ניקח את המהלך הזה עוד שלב ונראה את נקודת האחדות בתוך עם ישראל שמתוכה אנו מסוגלים להתעלות.

בשיעור נעסוק בברכת התורה. נביא את המקור המופיע בגמרא לברכה זו ואת מחלוקת הראשונים האם היא נמנית כמצווה או לא, וכן נפקא מינות שונות הנובעות ממחלוקת זו. בנוסף, נדון במחלוקת האמוראים על מה מברכים ברכת התורה, ונבאר את יסוד המחלוקת שלהם.

בשיעור נעסוק בדיני ראש השנה שחל בשבת. נציג את החילוק של חז"ל בין המקדש לשאר המקומות בעניין התקיעה בשבת, ונדון האם מדובר בעקירה של המצווה או שחכמים רק פטרו מחיוב. בנוסף, נעסוק בשאלה בדינם של פסוקי מלכויות בשבת - האם החיוב בהם הוא מדאורייתא או מדרבנן?

בשיעור נעסוק במצוות התשובה, ונציע מהו עיקר הקיום של מצווה זו. בנוסף, נדון בשאלה מדוע תשובה על עבירות לא מספיקה כדי לפתור את האדם מחיובים של בית דין.

בשיעור נעסוק בברכת המצוות, ובדין 'עובר לעשייתן' - הברכה נאמרת ראשונה ומיד לאחריה המצווה מקוימת. נציע מספר כיוונים ליסוד של ברכת המצוות בכלל, ומדוע היא קודמת לקיום המצווה עצמה. כמו כן, נציג מספר מקרים בהם חורגים מן הכלל הזה, וננסה להציע הסבר מדוע ישנן חריגות.

בשיעור נעסוק בדין השבת אבידה, נציג את מחלוקת אביי ורבא בעניין ייאוש שלא מדעת, ונביא מספר שיטות שונות להבנת המחלוקת שלהם. מתוך כך נדון במספר דינים הקשורים בהשבת אבדה כגון: סימנים, ייאוש וזוטו של ים.

בשיעור נעסוק בדין עדים זוממים המופיע בפרשת השבוע. נציע מספר כיוונים אפשריים לטעמו של דין 'כאשר זמם ולא כאשר עשה' המופיעים בראשונים ובאחרונים, ומתוך כך נדון באילו מהמקרים יחול דין זה.

בשיעור נעסוק במצוות שמיטת כספים ובשאלה האם עצם שנת השמיטה משמטת את החוב או שיש צורך שבעל החוב ישמט אותו באופן אקטיבי. כמו כן נדון בשאלה מתי בשנת השמיטה חל החיוב של שמיטת כספים. מתוך כך, נסביר כיצד עובד הפרוזבול ומתי יש לעשות אותו לפי הגישות השונות. בנוסף נעסוק בשאלה האם שמיטת כספים חלה בזמן הזה ובחוץ לארץ.

בשיעור נעסוק בחיוב ובנוסח ברכת המזון - האם החיוב והנוסח הוא מדאורייתא, מדרבנן או שהוא בחלקו מדאורייתא ובחלקו מדרבנן? מתוך כך נדון בנפקא מינות שונות שעלו בפוסקים המושפעות באופן ישיר משאלה זו.

בשיעור נעסוק בשאלה מה מהפרשיות אותן אנו אומרים בקריאת שמע מדאורייתא ומה מדרבנן, ומתוך כך נדון מה עושים במקרה של ספק - האם יש צורך לחזור גם על ברכות קריאת שמע? ומה בנוגע לסתירה לכאורה שקיימת בשיטת הרמב"ם בעניין הזה?

בשיעור נעסוק באיסור לאכול בישולי נוכרים ונציע שני טעמים מרכזיים שעלו בפוסקים לאיסור, וכן בהבדלים הלכה למעשה הנובעים מטעמים אלה. מתוך כך, נדון בגדרי האיסור, וכן בשאלות שעלו בפוסקים בני זמננו הנובעות מאיסור זה.

מהי מצוות יישוב ארץ ישראל? נציג את מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן האם מונים את יישוב ארץ ישראל כמצווה, את התירוצים השונים מדוע הרמב"ם לא מנה אותה, והאם ייתכן שהיא מצווה מדרבנן לדעתו. מתוך הכיוונים השונים תעלה נפקא מינה לדין הכפייה לעלות לארץ ישראל בזמן הזה.

מהו דין "תדיר ושאינו תדיר - תדיר קודם"? נראה מה מקור הדין, מהו טעמו, ומקרים שונים בהם הדין בא לידי ביטוי, לדוגמה: באיזה ספר תורה קוראים קודם, של חנוכה או ראש חודש?

בשיעור נעסוק במושג "קנאי", כמו פנחס. מהו קנאי? מהו דין "קנאים פוגעים בו", מה מתיר לקנאי להרוג אנשים אחרים מעם ישראל? ועוד דינים רבים, כגון הגנה עצמית, לאחר מעשה, ועוד.

בשיעור נעסוק במנהג נפילת אפיים בעת אמירת תחנון - מהו מקור המנהג? האם המנהג חובה או לא, והאם הוא מעכב או לא? מתי נהגו ליפול אפיים? האם מותר ליפול אפיים בעמידה?

בשיעור נעסוק בדין שליחות: מהו מקור הדין? מהו מעמד השליח ביחס למשלח, האם גופו נעשה כגוף המשלח ממש או שהוא נחשב כידו הארוכה של המשלח? ומה לגבי מצוות כמו סוכה ולולב?

בשיעור נעסוק בדין תפילה במניין: מהו מקור הדין? האם מותר לצרף למניין מחלל שבת בפרהסיה? האם עיקר המניין הוא תפילת הלחש ביחד או שמיעת הקדיש וקדושה ביחד? מה לגבי צירוף ארבעה שהתפללו לשישה שלא התפללו?

בשיעור נעסוק בדין העוסק במצוה פטור מן המצוה. מהו מקור הדין? מתי חל הפטור? האם מישהו שיש עליו בגד ציצית פטור משאר המצוות? וכן אדם שפטור ממצוה אחת מכיוון שעוסק במצוה אחרת, האם מברך על המצוה השניה, שממנה הוא פטור?

בשיעור נעסוק בברכת כהנים - מהי בעצם הברכה? האם יש לכהנים מצווה לברך, או אולי לקהל ישנה מצווה להתברך? ולכן, האם מישהו צריך לעצור באמצע תפילת שמונה עשרה בשביל להקשיב לברכת כהנים?

בשיעור נעסוק במצוות פדיון הבן, מהו מקור המצווה, מה יעשה בכור שלא נפדה בילדותו, האם האב יכול למנות שליח, ומה מהות החוב של האב לכהנים.

בשיעור נעסוק ביסוד דין אונאה, האם מדובר על קרקעות או מטלטלין, מה הסכום שממנו נחשבת הרמאות כאונאה וכיצד אפשר לתקן את העבירה.

בשיעור נעסוק בדיני ספירת העומר: האם מי ששכח יכול לספור בברכה? ומה הדין אם מדובר ברב בית הכנסת או בשליח הציבור? מה לגבי קטן שנהיה בר מצווה באמצע הספירה? ומהן שיטות הראשונים בכוונה לשבע שבתות "תמימות"?

בשיעור נעסוק באיסור לתת לקטן שהגיע לחינוך לעבור על איסור מהתורה. נעסוק במקור האיסור ובטעמו, באילו קטנים מדובר, מה קורה באיסורים דרבנן והאם ישנו איסור ספייה במצוות עשה.