מסביב לפרשה

האם מצוות כיסוי הדם היא עצם הכיסוי שהמצווה היא לכסות בעפר? איך נוסח הברכה קשור לשאלה זו? מתי בדיוק מברכים על מצוות כיסוי הדם, מה ניתן ללמוד מכך על האפשרות לברך באמצע מעשה מצווה, ואיך כל זה קשור לברכה על נטילת ידיים? על שאלות אלה ועוד נענה בשיעור נוסף בסדרת מסביב לפרשה.

מניין לנו שעד אחד נאמן באיסורים בכל מקרה, אולי דווקא בספק איסור הוא נאמן? מה יסוד האמון שנתנה התורה בעד אחד? בשיעור נענה על שאלות אלו ונראה מה ההשלכות ההלכתיות ביסודות השונים.

מדוע אין דין צרעת בימינו? אמנם לא ניתן להיטהר, אך מדוע לא יטמאו כהנים נגעי צרעת? האם תיתכן טומאה ללא טהרה ואילו כהנים יכולים לטמא? על זאת ועוד נדון בשיעור לכבוד פרשת תזריע.

מה המקור לחיוב הבדלה? האם הוא מדאורייתא או מדרבנן? מה זמנה של מצוות ההבדלה? מה יסוד החיוב במצווה ומה עשה הרב יואב כשנעשה בר מצווה במוצאי שבת? על שאלות אלו ועוד נענה בשיעור נוסף של מסביב לפרשה.

מדוע בקרבן התודה ישנו מספר גבוה של לחמי תודה ואיך זה קשור להבעת התודה? מיהם החייבים בהודאה בברכת הגומל, האם יש קשר לחייבי קרבן תודה ובאיזו מסגרת יש להודות לה'? האם יש לברך בעמידה דווקא והאם גם אדם שטס במטוס חייב לברך? על שאלות אלו ועוד נענה בפרק נוסף של מסביב לפרשה.

מהי מצוות זכירת עמלק? האם צריך לזכור דווקא בפה ומה תדירות קיום המצווה? האם קריאת פרשת זכור היא מהתורה ומה יעשה אדם שיכול לשמוע קריאת זכור או מגילה אבל לא את שתיהן? על שאלות אלו ועוד נענה בפרק לכבוד שבת זכור.

מה המשמעות של הבחירה בירושלים ובמקדש? מה אומר הדין של קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא והאם מותר להקריב במקומות אחרים? מה מקור דין זה ומה ההשלכות שלו? בשיעור נדון ביסודות שונים הקשורים לדיני קדושתה של ירושלים והמקדש וההשלכות ההלכתיות של קדושה זו.

מדוע מלאכת הבערה נכתבה בנפרד ממלאכות השבת האחרות? מה המשמעות של זה? ומה יסוד המחלוקת אם הבערה לחלק יצאת או ללאו יצאת? על שאלות אלה ועוד נענה בשיעור לפרשת ויקהל.

מה דינו של מעשה שבת? האם הוא מותר בהנאה? באילו מצבים? ומה מקורו של דין זה? האם יש הבדל בין מזיד לשוגג בעניין זה? מה יעשה חייל שהביאו לו למוצב אוכל בשבת והאם יש השלכה הלכתית גם על הכלי בו בישלו בשבת? על שאלות אלה ועוד נענה בפרק נוסף של מסביב לפרשה לפרשת כי תשא.

מה דינו של כהן שחיסר אחד מבגדי הכהונה? האם כל הבגדים זהים בעניין זה או שיש הבדל ביניהם? ומה דינו של כהן שלבש בגד כהונה נוסף? ואם הוא לבש בגד נוסף שאינו בגד כהונה? על שאלות אלה ועוד נענה בשיעור לפרשת תצווה.

האם הדלקת המנורה היא עבודה? מה דינו של זר המדליק את המנורה? והאם ייתכן שזו עבודה ובכל זאת היא כשרה בזר? ומתי המנורה דלקה - רק בלילות או גם בימים? על שאלות אלה ועוד נענה במהלך השיעור לכבוד פרשת תרומה.

מה ההבדל בין רובא דאיתא קמן לרובא דליתא קמן? מה מקור הדין בכל אחד מהם? והאם הליכה אחר הרוב היא ניהוג משפטי או בירור במציאות? על שאלות אלה ועוד נענה בפרק נוסף על פרשת משפטים.

האם יש משמעות לקידוש המתקיים במקום בו אין מי שסועד? מה תוקפו של קידוש בבית הכנסת כאשר כולם הולכים לסעוד בביתם? האם יש הבדל בעניין זה בין קידוש הלילה לקידוש היום והאם סעודה היא דווקא בלחם או שמא די בכך שיאכל אדם דבר מה יחד עם הקידוש כדי שהדבר ייחשב קידוש במקום סעודה? על שאלות אלה ועוד נענה בעוד שיעור בסדרת מסביב לפרשה.

מה המקור לחיוב שלוש סעודות בשבת? האם זהו חיוב דאורייתא? באילו זמנים של היום יש לאכול סעודות אלו והאם נוהגים כשורה אלו המקלים שלא לאכול לחם בסעודה שלישית? על שאלות אלו ועוד נענה בפרק נוסף של מסביב לפרשה.

מה מקור הפטור לנשים במצוות עשה שהזמן גרמן? מה הטעם לפטור זה? האם יש הבדל בין מצוות שבגופן למצוות שאינן בגופן? והאם יש הבדל בין מצוות פרטיות למצוות של כלל ישראל? ומה תעשה אישה שרוצה לקיים את המצווה שפטורה ממנה? במהלך השיעור נדון בשאלות אלו ועוד ונברר את יסודות דין זה.

האם צריך כבוד למלך מאומות העולם? מה היחס בין הכבוד שנותנים למלך ישראל לבין הכבוד הניתן למלכי אומות העולם? האם מותר לעבור על איסורים לשם נתינת כבוד זה ומה הגבול לכך? ומה בכלל ההגדרה למלך שלו יש לתת כבוד? והאם נשיא ארצות הברית נכלל בעניין זה? על שאלות אלה ועוד נענה בשיעור על פרשת וארא.

האם אדם צריך להכניס עצמו לספק סכנה על מנת להציל את חברו? האם מותר לו לעשות את זה? ומה בנוגע לתרומת כליה או יציאה לשדה הקרב? על כל זאת ועוד בפרק נוסף של מסביב לפרשה.

מה עניינה של קריאת שמע שעל המיטה? האם נועדה היא ללימוד תורה לפני השינה או שמא הגנה מפני המזיקים? מה עניינה של ברכת המפיל ומתי אומרים אותה - האם בכל פעם שהולכים לישון או שמא רק בלילה, פעם ביום? מה היחס בין ברכת המפיל לקריאת שמע שעל המיטה - מה אומרים קודם ומה חידושו של הרמב"ם בעניין זה? על כל זאת ועוד נדבר בשיעור נוסף של סדרת מסביב לפרשה.

מה דינו של צום עשרה בטבת שחל ביום ששי? ומה היה קורה אילו היה חל בשבת? מדוע התייחד צום זה בדחייתו את השבת וכיצד ניתן לעבור על עונג שבת? ומה ההבדל בין צום זה לצומות האחרים? בשיעור נענה על שאלות אלה ונברר את יסודו של צום עשרה בטבת.

באופן חריג, נקרא השבת את הפטרת פרשת מקץ - מחלוקת שתי הנשים ומשפט שלמה. האופן הייחודי בו פעל שלמה והכריע את הדין, מוביל לשאלה חשובה של משפט על פי אומדנא.

מתוך סיפורו של יוסף שנמכר על ידי אחיו לשבי במצרים, נתבונן בשאלה שלצערנו רלוונטית בימים אלו - דין פדיון שבויים. נעיין בכלל המופיע במשנה 'אין פודין את השבויים יתר על דמיהן', בטעמים השונים שמופיעים לכלל זה בגמרא, ובדיונים השונים שעולים לאור זאת בראשונים ובפוסקים.

​

​

"וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים - משל להדס ועצבונית שהיו גדילים זה על גבי זה וכיון שהגדילו והפריחו זה נותן ריחו וזה חוחו. כך כל שלוש-עשרה שנה הולכים שניהם לבית הספר ובאים מבית הספר, לאחר י"ג שנה זה הולך לבתי מדרשות וזה הולך לבתי עבודה זרה. אמר רבי אלעזר ברבי שמעון: צריך אדם להיטפל בבנו י"ג שנה, מכאן ואילך צריך שיאמר: ברוך שפטרני מענשו של זה". נעיין בכמה מפרטי ההלכות והדיונים סביב ברכת 'ברוך שפטרני' שמברך האב בבר המצווה של בנו. כדרכנו, מתוך העיון בהלכות נעמוד גם על משמעותה של ברכה זו - ברכה מיוחדת שמציינת רגע מיוחד בעיצוב אישיותו של כל נער ונער.

​

​

​

​

​

בשיעור נעסוק בביאור דברי הגמרא על שמונת הפסוקים האחרונים שבתורה, ונציע מספר כיוונים לפרשם. בנוסף, נעסוק במעמד ההלכתי המיוחד שנוצר לשמונת הפסוקים הללו בעקבות דברי הגמרא, ונדון במספר הלכות מיוחדות המובאות בפוסקים ביחס לקריאת שמונת הפסוקים האלו.

בשיעור נעסוק בדין הגמרא שאסור להעמיד את הסוכה בדבר שמקבל טומאה, ואת מחלוקת הפוסקים לגבי הדין הזה. בנוסף, נראה את דינו של החזון איש לגבי 'מעמיד דמעמיד'.

יום הכיפורים הוא יום שבו בני האדם עולים למעלת המלאכים. נראה את דברי השפת אמת בנוגע להתעלות זו, וכיצד היא מתעצמת מתוך החיבור אל העולם הזה. ניקח את המהלך הזה עוד שלב ונראה את נקודת האחדות בתוך עם ישראל שמתוכה אנו מסוגלים להתעלות.

בשיעור נעסוק בברכת התורה. נביא את המקור המופיע בגמרא לברכה זו ואת מחלוקת הראשונים האם היא נמנית כמצווה או לא, וכן נפקא מינות שונות הנובעות ממחלוקת זו. בנוסף, נדון במחלוקת האמוראים על מה מברכים ברכת התורה, ונבאר את יסוד המחלוקת שלהם.

בשיעור נעסוק בדיני ראש השנה שחל בשבת. נציג את החילוק של חז"ל בין המקדש לשאר המקומות בעניין התקיעה בשבת, ונדון האם מדובר בעקירה של המצווה או שחכמים רק פטרו מחיוב. בנוסף, נעסוק בשאלה בדינם של פסוקי מלכויות בשבת - האם החיוב בהם הוא מדאורייתא או מדרבנן?

בשיעור נעסוק במצוות התשובה, ונציע מהו עיקר הקיום של מצווה זו. בנוסף, נדון בשאלה מדוע תשובה על עבירות לא מספיקה כדי לפתור את האדם מחיובים של בית דין.

בשיעור נעסוק בברכת המצוות, ובדין 'עובר לעשייתן' - הברכה נאמרת ראשונה ומיד לאחריה המצווה מקוימת. נציע מספר כיוונים ליסוד של ברכת המצוות בכלל, ומדוע היא קודמת לקיום המצווה עצמה. כמו כן, נציג מספר מקרים בהם חורגים מן הכלל הזה, וננסה להציע הסבר מדוע ישנן חריגות.

בשיעור נעסוק בדין השבת אבידה, נציג את מחלוקת אביי ורבא בעניין ייאוש שלא מדעת, ונביא מספר שיטות שונות להבנת המחלוקת שלהם. מתוך כך נדון במספר דינים הקשורים בהשבת אבדה כגון: סימנים, ייאוש וזוטו של ים.

בשיעור נעסוק בדין עדים זוממים המופיע בפרשת השבוע. נציע מספר כיוונים אפשריים לטעמו של דין 'כאשר זמם ולא כאשר עשה' המופיעים בראשונים ובאחרונים, ומתוך כך נדון באילו מהמקרים יחול דין זה.

בשיעור נעסוק במצוות שמיטת כספים ובשאלה האם עצם שנת השמיטה משמטת את החוב או שיש צורך שבעל החוב ישמט אותו באופן אקטיבי. כמו כן נדון בשאלה מתי בשנת השמיטה חל החיוב של שמיטת כספים. מתוך כך, נסביר כיצד עובד הפרוזבול ומתי יש לעשות אותו לפי הגישות השונות. בנוסף נעסוק בשאלה האם שמיטת כספים חלה בזמן הזה ובחוץ לארץ.

בשיעור נעסוק בחיוב ובנוסח ברכת המזון - האם החיוב והנוסח הוא מדאורייתא, מדרבנן או שהוא בחלקו מדאורייתא ובחלקו מדרבנן? מתוך כך נדון בנפקא מינות שונות שעלו בפוסקים המושפעות באופן ישיר משאלה זו.

בשיעור נעסוק בשאלה מה מהפרשיות אותן אנו אומרים בקריאת שמע מדאורייתא ומה מדרבנן, ומתוך כך נדון מה עושים במקרה של ספק - האם יש צורך לחזור גם על ברכות קריאת שמע? ומה בנוגע לסתירה לכאורה שקיימת בשיטת הרמב"ם בעניין הזה?

בשיעור נעסוק באיסור לאכול בישולי נוכרים ונציע שני טעמים מרכזיים שעלו בפוסקים לאיסור, וכן בהבדלים הלכה למעשה הנובעים מטעמים אלה. מתוך כך, נדון בגדרי האיסור, וכן בשאלות שעלו בפוסקים בני זמננו הנובעות מאיסור זה.

מהי מצוות יישוב ארץ ישראל? נציג את מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן האם מונים את יישוב ארץ ישראל כמצווה, את התירוצים השונים מדוע הרמב"ם לא מנה אותה, והאם ייתכן שהיא מצווה מדרבנן לדעתו. מתוך הכיוונים השונים תעלה נפקא מינה לדין הכפייה לעלות לארץ ישראל בזמן הזה.

מהו דין "תדיר ושאינו תדיר - תדיר קודם"? נראה מה מקור הדין, מהו טעמו, ומקרים שונים בהם הדין בא לידי ביטוי, לדוגמה: באיזה ספר תורה קוראים קודם, של חנוכה או ראש חודש?

בשיעור נעסוק במושג "קנאי", כמו פנחס. מהו קנאי? מהו דין "קנאים פוגעים בו", מה מתיר לקנאי להרוג אנשים אחרים מעם ישראל? ועוד דינים רבים, כגון הגנה עצמית, לאחר מעשה, ועוד.

בשיעור נעסוק במנהג נפילת אפיים בעת אמירת תחנון - מהו מקור המנהג? האם המנהג חובה או לא, והאם הוא מעכב או לא? מתי נהגו ליפול אפיים? האם מותר ליפול אפיים בעמידה?

בשיעור נעסוק בדין שליחות: מהו מקור הדין? מהו מעמד השליח ביחס למשלח, האם גופו נעשה כגוף המשלח ממש או שהוא נחשב כידו הארוכה של המשלח? ומה לגבי מצוות כמו סוכה ולולב?

בשיעור נעסוק בדין תפילה במניין: מהו מקור הדין? האם מותר לצרף למניין מחלל שבת בפרהסיה? האם עיקר המניין הוא תפילת הלחש ביחד או שמיעת הקדיש וקדושה ביחד? מה לגבי צירוף ארבעה שהתפללו לשישה שלא התפללו?

בשיעור נעסוק בדין העוסק במצוה פטור מן המצוה. מהו מקור הדין? מתי חל הפטור? האם מישהו שיש עליו בגד ציצית פטור משאר המצוות? וכן אדם שפטור ממצוה אחת מכיוון שעוסק במצוה אחרת, האם מברך על המצוה השניה, שממנה הוא פטור?

בשיעור נעסוק בברכת כהנים - מהי בעצם הברכה? האם יש לכהנים מצווה לברך, או אולי לקהל ישנה מצווה להתברך? ולכן, האם מישהו צריך לעצור באמצע תפילת שמונה עשרה בשביל להקשיב לברכת כהנים?