אגדות הש"ס

שמעון בן שטח מקבל מסר משמיים באמצעות החסיד ומייד מבצע אותו. הוא לוקח איתו שמונים בחורים למערה באשקלון ומוציא להורג שמונים מכשפות. זהו סופה של האגדתא, ואותו ננתח בשיעור: למה רק שמעון בן שטח יכול להוציא להורג את המכשפות? מה רומז לנו המספר כשאומר ששמעון בן שטח הלך בין הטיפות? לפי גישת הרמב"ם לנושא, מה הבעיה בכישוף ומהי הדרך הנכונה להתמודד נגדו?

החסיד שואל מדוע מרים בת עלי-בצלים נענשה בכך שציר השער של הגיהנום תקוע באזנה ועונים לו שחטאה בצום: או שהייתה צמה ומפרסמת זאת או שהייתה צמה בשביל לקזז חטאים. כיצד שתי אפשרויות אלו לחטאה מבטאות שתי בחינות במטרת הצום? ואיך הן בעצם שני היבטים של אותו החטא עצמו, התדרדרות מצום טהור ואותנטי לתענית סדרתית שנעשית כאמצעי להשגת דברים ריקים? ולסיום, מה הקשר בין חטאה על שני היבטיו לבין עונשה?

החסיד שנשאר בחיים רואה בחלום את העולם הבא. הוא רואה את חברו מטייל בין גינות ופרדסים, את בן המוכס מנסה לשתות מים ללא הצלחה ואת מרים בת עלי-בצלים שציר השער של הגיהנום תקוע באזנה. זהו חלקה השני של האגדתא ואותו נפענח בשיעור: למה הראו לחסיד את החיזיון? מה משמעות הטיול בגן עדן? מה מביע שמה של מרים בת עלי-בצלים? האם החלום מעיד על מה שבאמת קורה בעולם הבא?

זוג חסידים חיו באשקלון, אחד מהם מת ובני אשקלון לא באו ללוויתו כי אם ללווית בן המוכס. כך מתחילה האגדתא שבהמשכה החסיד המת מתגלה לחסיד החי בחלום ומבהיר לו את הסיבות השמיימיות לדבר, ובסופה החסיד מצווה בחלום להגיד לשמעון בן שטח ללכת ולהוציא להורג שמונים מכשפות. בשיעור ננתח את חלקה הראשון של האגדתא. נעמוד על הניגוד המושלם בין דמותו של בן המוכס לשל החסיד, ונענה על השאלה: מדוע בגלל שהחסיד הקדים תפילין של ראש לתפילין של יד נגזר עליו שלא יבואו אנשים ללוויתו?

במה ישו חטא? לא בשמירת העיניים, כפי שמקובל להבין, אלא כמו שראינו בשיעור הקודם ישו חטא בכך שזלזל בחכמי ישראל המנהיגים את העם. אך ישנה קושיה על פירוש זה, האגדתא המקבילה בירושלמי על יהודה בן טבאי נראית דווקא כעוסקת בשמירת העיניים. תוך עמידה על הקשיים בהבנה הפשוטה של האגדתא נבין שאין לפרשה כך אלא כעוסקת בשאלה: איך נכון להתייחס אל יהדות אלכסנדריה ואל ההשפעה היוונית עליה?

בעלי המוסר נוטים לפרש את האגדתא על רבי יהושע בן פרחיה וישו כעוסקת בחשיבות שמירת העיניים. אך תוך העמקה באגדתא ועיון בש"ס וברמב"ם נבין שעניינה האמיתי הוא היחס הבעייתי של ישו לחכמי ישראל. בשיעור ננתח את האגדתא למרכיביה: מה עניין הירידה לאלכסנדריה? מה משמעות העמדת ישו את הלבנה וההשתחוויה לה? למה בגלל הערתו של ישו "עיניה טרוטות" הוא נענש בנידוי?

יהושע בן פרחיה ותלמידו ישו ברחו לאלכסנדריה בגלל רדיפתו של ינאי המלך אחר חכמים, כשנרגע המצב שלח שמעון בן שטח מכתב זימון ליהושע בן פרחיה, שישוב לארץ. כך מתחילה האגדתא שבסופה בגלל דו-שיח חידתי ישו מנודה ע"י רבו ויוצא לתרבות רעה. תוך עמידה על הקשיים שבסיפור נבין שאין לפרש את הסיפור כפשוטו.

שיטתו הלמדנית של רבי מאיר היא שכל אחד יציג בעצמו את כל הצדדים לאסור ולהתיר, רשב"ג לעומתו סובר שהשיטה העדיפה היא שכל אחד יציג את דעתו הוא ובית המדרש יכריע, באגדתא שלפנינו שתי תפיסות אלו מתנגשות, לאיזו תפיסה מגיע כבוד התורה?תוך עמידה מדוקדקת על היחס בין הסיפור למציאות, נעמיק בפרטי האגדתא: מדוע נבחרה מסכת עוקצין? מה מביעה דמותו של רבי יעקב בן קרשי? למה אין דו שיח בין החכמים?

במבט ראשוני נראה, וכך פירשו רבים, שהאגדתא שמספרת על ניסיון ההפיכה של רבי מאיר עוסקת במאבק על מעמד וכבוד. בשיעור נעמוד על אופיין של דמויות המפתח באגדתא, מגדולי התנאים, וכך נבין שהאגדתא בכלל עוסקת במחלוקת בין תפיסות שונות על דרך ההתנהלות הראויה של בית מדרש.

רבן שמעון בן גמליאל הנשיא, תיקן שקימת התלמידים בפניו תהיה מכבדת יותר מאשר הקימה בפני רבי מאיר החכם ורבי נתן אב בית הדין. כך מתחילה האגדתא שבהמשכה רבי מאיר מנסה לבצע הפיכה ולמנות את רבי נתן לנשיא, ובסופה רשב"ג קונס את רבי מאיר ורבי נתן שדבריהם לא ייאמרו בשמם. בשיעור נציג את הרקע של הדמויות בשביל להבין את ממדי האירוע, תוך הבנה שאין להשוות בין ויכוח של גדולי התנאים למאבקי אינטרסים של אנשים רגילים. נעסוק במתח שמוצג באגדתא סביב השאלה: מה קודם, ייחוס או חוכמה?

במהלך השיעור נמשיך בפירוש האגדתא על אלעזר בן דורדיא. נסביר את מהלך הסיפור ואת משמעות המשל על הפיחה ועל הדבקות של אלעזר בן דורדיא בפסולת של המציאות עד כדי שכאשר הוא ממצה אותה הוא נותר חסר כל ומחפש במה לתלות את קיומו. רק אחרי שהוא לא מוצא דבר שיכול להחזיר אותו ליציבות - הוא פונה אל ה' ומת בתשובתו.

בשיעור זה התחלנו לעסוק בסיפור התשובה הקיצוני של אלעזר בן דרודיא, האדם שהגיע למצב בו הוא ממצה את אידיאל החטא עד כדי שמהווה שם תואר לאדם שאין לו תשובה, סקרנו את חומרת התאווה שלו דרך קריאה ברמב"ם ובמהר"ל וראינו מה הדבר שעורר אותו לעזוב את דרכו בה הוא אחז כל חייו.

בשיעור זה נוסיף לבאר כי עומק סיפור שיחת הרוחות הוא שיקוף של מצבו הרוחני והנפשי של אותו החסיד בבית הקברות. מטרת ביקורו שם, על אף אי ידיעתו, היא קבורת מידת החסידות שלו וההיפרדות שלו ממנה. והאם אדם אכן שומע רוחות או שמא רק את הרהורי לבו?

איזה קשר מתקיים עם המתים? במהלך השיעור נסקור מספר מקורות תלמודיים העוסקים בקשר זה כהכנה לעיסוק המרכזי באגדתא במסכת ברכות על אותו חסיד שישן בבית הקברות בראש השנה ושמע את שיחת הרוחות.