בין המיצרים

בסיפור רבי עקיבא וחבריו מסופר שפעמיים החכמים בוכים ופעמיים רבי עקיבא מנחם אותם. מה עניינן של שתי נחמות אלו? מה ההבדל בין הסיפורים? בשיעור נראה את היחס לשני החורבנות הכלולים באבל תשעה באב - חורבן העם וחורבן המקדש, נדבר על היחס ביניהם ועל החיסרון שנוצר מכל חורבן, וגם כיצד מתנחמים מחורבנות אלו.

אין מקום כלל לקביעת חומרות המכבידות על הציבור, ובפרט כשהן עלולות לגרום לסכנת כיליון, שכן קיומו של עם ישראל חשוב יותר.

הרב פתח בהשוואה בין צום תשעה באב לבין יתר הצומות שנתקנו על צרות המוצגות במסכת תענית. הרב הסביר מה היא מהות "הצרה" שמבטא תשעה באב, ומתוך כך עסק במהותו של עם ישראל.

הרב דיבר על שנאת חינם כגורם החורבן בעבר וכגורם לאי בניית בית המקדש בימינו

כהכנה לתשעה באב הרב מבאר את פרק ט' בנצח ישראל למהר"ל ומסביר את דרשות חז"ל במגילת איכה העוסקות בסיבת הגלות. בהמשך עוסק הרב בסהבר המהר"ל לגמ' המתארת את השפעות החורבן הן ברוחניות והן בגשמיות.

הגזירות והמנהגים בנוגע לאיסור שמיעת מוזיקה לאחר חורבן הבית וההלכה לימינו.

משמעות הבלבול בזמני החורבן, ועל הסתירה שיש בפסוקים בתנ"ך ביחס לזמני חורבן בית המקדש.

השולחן ערוך, בהלכות בין המיצרים - מביא בין כל שאר ההלכות אך ורק שתי הלכות אשר יש לשמור ולהקפיד עליהן. ההלכה הראשונה עוסקת בזהירות ושמירה יתירה הנצרכות בימים הללו שלא ללכת יחידי בשעות המסוכנות ביום, בעוד ההלכה השנייה היא שלא יכה הרב את התלמידים. תיאור הגמרא את ימי בין המיצרים כימים בהם מידת הדין מתוחה מביא הסבר מסוים לזהירות ולחובה שימים אלו מביאים עימם, אך עדיין טעון בירור. מתוך דבריו של הרב קוק, בהשקפה דרך דברי הגמרא וההלכות בשולחן ערוך - נבקש להבין את האופי הייחודי של ימי בין המיצרים, היכן הוא מתגלה בדור שלנו ואיך יכולים אנחנו להביא לתיקונו.

המקדש הראשון חרב כיוון שהעם עבר על שלוש העברות החמורות, והמקדש השני חרב כיוון שהייתה שנאת חינם בין איש לרעהו. כיצד ייתכן ששנאת חינם שווה לשלוש העברות החמורות? בשיעור הובאו תשובותיהם של הר"ן, הנצי"ב והאור שמח לשאלה זו, העונים מהבחינה המוסרית. וכן תשובת המהר"ל לשאלה זו, המסביר מהבחינה ההיסטוריוסופית.

כאשר אנו קוראים את המשנה בתענית שמתארת חמישה דברים שאירעו לאבותינו בי"ז בתמוז, נראה לנו שמדובר במספר אירועי שבר אקראיים. אך האם נכון הדבר? מהו הקו המחבר בין חמשת המקרים? האם אכן מדובר רק באירועים שמובילים לקראת החורבן של תשעה באב? בשיעור, נקרא את פירוט האירועים הנ"ל המופיע בירושלמי, נבין את הרקע ההיסטורי שלהם, ונגלה מה הקשר בין חמשת האירועים. כמו כן, נראה כיצד קשר זה מגלה לנו את מהותו העצמית של יום י"ז בתמוז.