במעגל השנה עם הרמב''ם

האם פורים דפרזים ופורים דמוקפים הם חג אחד או קני חגים ומה דין הספד ותענית בהם? מה אפשר לתת כמשלוח מנות ומה כמתנות לאביונים? האם מותר להשתכר בפורים ומה היא השמחה האמיתית בחג? בשיעור נענה על שאלות אלו ועוד דרך דברי הרמב"ם בהלכות מגילה.

מה דינו של הקורא את המגילה שלא כסדרה? מה יעשה אדם שאינו יודע עברית, האם ניתן לקרוא בשפה אחרת ואיך כותבים את המגילה? על שאלות אלה ועוד נענה בפרק נוסף דרך הלכות מגילה ברמב"ם.

נמשיך בעיון קצר בדברי הרמב"ם בנוגע לדיני קריאת המגילה בפורים. מה יהיה הדין בעיר שאנחנו מסופקים האם היתה מוקפת חומה בימות יהושע? מה עושים כשפורים חל בשבת? ומה הדין המיוחד שיש רק לירושלמים בפורים המשולש?

לקראת פורים נעיין עיון קצר בדברי הרמב"ם בנוגע לקריאת המגילה. לדעת הרמב"ם, האם נשים יכולות לקרוא מגילה? מה העניין מאחורי דין ערים המוקפות חומה מימות יהושע? מה דין מי שקרא את המגילה שלא בסדר הנכון? ובאיזה יום בכלל קוראים במגילה בשושן הבירה?

מדוע ישנה ברכה ייחודית לרואה נר חנוכה, בנוסף לברכת ההדלקה? האם מברכים ברכה זו רק אם לא מדליקים? והאם אפשק לברך ברכה זו גם מאה פעמים? ומה יעשה חייל בשדה הקרב שלא מדליק ואף לא רואה נרות חנוכה? בשיעור נעסוק בשאלות אלו ונחתום את פרקי חג החנוכה.

היכן מוגדר ביתו של בן ישיבה? בבית הוריו או בישיבה? האם בחור ישיבה ספרדי יכול לברך על ההדלקה בישיבה? ומה דינו של חייל נשוי שאשתו מדליקה בביתו - האם יכול הוא להדליק גם כן בברכה? והאם הדין שונה כאשר אשתו בבית מלון? על שאלות אלו נענה בשיעור נוסף בענייני החנוכה.

מה המיקום העדיף לחנוכיה - בפתח הבית או בפתח החצר? מה יעשה אדם שגר בבניין רב קומות? והאם המנהג שהשתמר מחו"ל להדליק את החנוכיה בתוך הבית הוא מנהג פסול או שמא אפשר לנהוג כך? על זאת ועוד בפרק נוסף על הלכות חנוכה.

הגמרא קובעת שזמן הדלקת נרות חנוכה הוא "משתשקע חמה עד שתכלה רגל מן השוק". מהי הגדרה זו? האם יש להדליק את כל משך הזמן הזה או שמא זהו הטווח בו מותר להדליק? האם "משתשקע החמה" זהו זמן השקיעה או שמא סוף השקיעה, כלומר בצאת הכוכבים? ומה הדין במציאות ימינו, כאשר אנשים מסתובבים ברחובות הרבה אחרי חצי שעה משקיעת החמה? מה הדין אם הניח אדם כמות שמן המספיקה לזמן ההדלקה אך הנר כבה? במהלך השיעור נברר דינים אלו העוסקים בזמן ההדלקה.

מה מיוחד במצוות נר חנוכה שדין המהדרין והמהדרין מן המהדרין כלול בהגדרת המצווה עצמה? כיצד הבין הרמב"ם את דין המהדרין מן המהדרין ומה היסוד להבנה זו? ואיך כל זה קשור לכך שכביכול הבית מדליק נרות? על שאלות אלו ועוד נענה במהלך השיעור תוך בירור דין המהדרין מן המהדרין בהדלקת נר חנוכה.

הרמב"ם בפרק השלישי בהלכות מגילה וחנוכה הרמב"ם מפרט את כל הלכות ההלל. מדוע בחר הרמב"ם למקם את דיני ההלל בתוך הלכות חנוכה דווקא ולא עם החגים האחרים? מה מיוחד בימי החנוכה שראה הרמב"ם לקשר את דיני ההלל דווקא לימים אלו? מתי מברכים על ההלל ומתי לא, ומה המאפיין של הימים בהם מברכים? מתי קוראים הלל שלם? במהלך השיעור נברר את דיני ההלל השונים, ונעיין במצוות ההלל שיוחד דווקא לחנוכה ברמב"ם.

מה המטרה של נר שבת לעומת נר חנוכה? מה קודם מביניהם אם אין לו אלא אחד? ואיזה נר מדליקים קודם? במהלך השיעור נעסוק ביחס בין מצוות נר שבת למצוות נר חנוכה ונעמוד על ההבדלים ביניהם הגוררים גם השלכות הלכתיות שונות.

הרמב"ם מונה את מצוות הפורים ומצוות החנוכה בקובץ הלכות אחד - אך מה ההבדלים ביניהם? מדוע פותח הרמב"ם את ההלכות בהלכות פורים ואחר כך עובר להלכות חנוכה ומדוע את הלכות חנוכה בחר הרמב"ם לפתוח בפתיח היסטורי כרקע למצווה, בעוד בפורים אין כל תיאור של מאורעות החג? במהלך השיעור, הפותח את סדרת הפרקים על חנוכה נעסוק בשאלות אלה.