והגדת

"מתחיל בגנות ומסיים בשבח". כחלק מההגדה חכמים נתנו כלל איך לספר את סיפור יציאת מצרים - לפתוח בגנות, ולסיים בשבח. ובעצם בהגדה מובאים פעמיים הגנות והשבח. שתי נקודות אלו מהוות את ההצלה הגופנית ואת ההצלה הרוחנית, ועליהן אנחנו מודים בהגדה.

"בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". סיפור יציאת מצרים היא לא רק סיפור היסטורי אלא גם משמעותי לכל דור ודור. במצרים עם ישראל עבר תהליך של גאולה. הגאולה הגשמית, והגאולה הרוחנית. תהליך זה עם ישראל עובר בכל דור, ובעז"ה גם אנחנו נעבור אותו.

כולנו מכירים את ארבע לשונות הגאולה. נראה שבעצם בגאולה עצמה יש ארבע דרגות שמתפתחות אחת אחר השנייה: גאולה משליטה אנושית, גאולה מקשיי הטבע, הגאולה מהיצר והגאולה מהחשיבה האנושית הלקויה.

"כל שלא אמר שלושה דברים אלו...פסח מצה ומרור. מצוות פסח ומצה מובנים מאוד להקשר הגאולה ממצרים, וכך ניתן לראות מהפסוקים. למרור לא מובא קשר לסיפור היציאה, אך רבן גמליאל מביא את הפסוק: "וימררו את חייהם". נראה מהי המשמעות של המרור המסמל את השעבוד, אל המצה והפסח המסמלים את הגאולה, ומתוך כך את הסיבה לצורת האכילה של המרור ביחד עם המצה והפסח.

בתורה יש שלושים ושתיים מצוות שהן באות כ"זכר ליציאת מצרים". למה צריך כל כך הרבה מצוות לכך? למה לא מספיק רק ליל הסדר? נראה שהיסוד לכך הוא שבזכירת יציאת מצרים מתעוררת אצלנו ומתחזקת אצלנו האמונה בקב"ה.

בחג הפסח יש זווית מאוד מיוחדת שהזוהר ועוד רבים מביאים - חג האמונה. סיפור יציאת מצרים קרה על בסיס אמונה. והדגש כאן הוא האמון. עם ישראל נגאל ממצרים בגלל האמון שהם יגאלו - וזה דבר גדול מאוד לאנשים השקועים עמוק במ"ט שערי טומאה. וכנגד גם הקב"ה נתן אמון בעם ישראל ודאג לנו -"וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי... וַתִּיפִי בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּצְלְחִי לִמְלוּכָה"

השפת אמת מביא הסבר לשאלות ארבעת הבנים בהגדה לשאלות על הגאולה. לכל בן יש הסתכלות שונה על תהליך הגאולה.

איך מתמודדים עם ילדים מתבגרים בליל הסדר? איך מצליחים לחבר אותם לאווירה המרוממת של החג? הרב אלי שיינפלד עם תשובות.

כידוע, בתנ"ך, שם הדבר מעיד על מהותו. לחג הפסח ניתנו הרבה שמות, אך ניתן לראות שחכמים התמקדו והעדיפו לקרוא לו דווקא 'זמן חירותנו'. אך מדוע? למה מתוך עניינים רבים כל כך שהתגלו ועלו ביציאת מצרים ובגאולת ישראל - ההתמקדות נעשית דווקא בנקודה זו, בנקודת השחרור מהעבדות? למה חג שמבטא את היסוד והשורש של עם ישראל, נבחר להיקרא על שם השחרור מהעבדות? מהי בעצם הגדוּלה המצויה בנקודה זו?

שאלת החכם מופיעה כחלק מסדר ההגדה, ואנו קוראים אותה בכל שנה. אך, מה המשמעות של החזרה על שאלה זו, שוב ושוב לשמוע את דברי החכם ושוב ושוב לקרוא את התשובה שעונים לו. מה יוצא מהחזרה הזו על אותם הדברים, ומה יכולים אנחנו ללמוד מדברים אלו בכל פעם מחדש?

בערב פסח, לפני חצות היום - יש חיוב ללוש ולהכין מצות מצווה. יש עניין שכל אחד ישתתף במצווה - ודרך סיפורים על הכנת מצות, הרב מרדכי אליהו וגם לא מעט קשיים, מבקש עמיר לוי לחבר כל אחד אל המצווה. בלי לחשוש ובלי להתעצל - להפשיל שרוולים ולהכין מצות מצווה.

כמה חייבים לשתות בארבע הכוסות? האם חייבים לשתות דווקא יין? במָה צריך להתחשב כשמשתמשים ביין שביעית? מהו חיוב אכילת המצה ופרטיו, ומי מחוייב בו? מתי זמן האפיקומן ומהם פרטי חיוב אכילתו? מותר בכלל לצחצח שיניים אחרי אכילת האפיקומן? מהי בדיוק ההסבה? מתי חייבים להסב? - ומספר עצות מועילות להסבה ובאפיקומן.

גאולת מצרים כמוה כתיאור הגאולה, כמעוף הנשר - 'ואשא אתכם על כנפי נשרים'. גאולה בעלת תהליך מקדים וארוך, אשר מסתיימת במהירות גדולה, בחיפזון. גאולה אשר כנשר, נדמית כנקודה רחוקה וקבועה בשמים, נקודה שרק מתרחקת ומתרחקת ממך, עד אשר בתנועה אדירה ובתנופה - צולל אליך הנשר. מגיעה הגאולה ברגע אחד. אם כן, מה יכולים אנחנו ללמוד מהגאולה כשמתוארת היא כך? מה יציאת מצרים מגלה לנו גם על התקופה בה חיים אנו עכשיו, על גאולה ותהליכים?

מההיכרות שלנו עם עשר המכות, מקבלים אנו התרשמות כי המכות באו להעניש את מצרים על מעשיהם. זו ההסתכלות הרגילה על עשר המכות. אך בפסוקי התורה המתארים את עשר המכות, נשמע בצורה ברורה כי מטרת המכות היא פעולה מעשית. המכות באות על מנת להוציא את בני ישראל מתוך מצרים. איך דברים אלה מסתדרים עם כך שבספר בראשית, יודעים אנו כי הקב"ה כחלק מתיאור השיעבוד בברית בין הבתרים, מבטיח על ענישת אותו ה-'גוי אשר יעבודו'? לשם מה ולשם מי בעצם נשלחו עשר המכות, ואיך כל זה מתקשר לליל הסדר?

במהלך השיעור הרב עסק במגילת שיר השירים ודיבר על המשמעויות הרוחניות השונות שניתן להפיק מהמגילה - הן בתחומים הפרטיים של האדם בעבודת ה', הן בתחומים החינוכיים והן בתחומים של כלל ישראל ביחסם לה' - יחסי הדוד והרעיה.

במהלך השיעור הרב סקר את מצוות סיפור יציאת מצרים, כפי שמופיעה ברמב"ם, והראה כיצד עוצבה המצווה על ידי חז"ל וכיצד מופיעה המצווה ברמב"ם עצמו, תוך שילוב הסברים של הרב רבינוביץ' זצ"ל.

במהלך השיעור הרב שילת עסק בעניינים שונים הקשורים לליל הסדר, ובין השאר בעניינו של האוכל בליל הסדר, עבודת ה' דרך הטבע והחומר וזמן אכילת המצה על פי הבנת תפקידה בליל הסדר.

מדוע לליל הסדר קוראים כך? הלא דווקא בלילה זה נעשו דברים רבים שלא כסדר, המצה נעשתה בחיפזון, הגאולה היתה ניסית - מהו הסדר שבלילה זה? במהלך השיעור הרב עונה על שאלה זו מכמה זוויות שונות המאירות את הלילה הזה באור חדש.

אתגר גדול הוא לשלב מתבגרים בליל הסדר ולהצליח בגעת בכל אחד במהלך לילה זה הכולל סוגים שונים של אנשים - הרב נתן עצות חינוכיות ומעשיות שונות על מנת להנגיש את ליל הסדר למתבגרים.

בליל הסדר נצטווינו לספר לילדים את סיפור יציאת מצרים ולהעבירו לדור הבא, אך כיצד עושים זאת בצורה נכונה שתצליח לגעת בילדינו? הרב עסק בעצות מעשיות שונות ונתן רעיונות לשילוב הילדים בליל הסדר.

בפיוט 'דיינו' המושר בליל הסדר נאמר כי די לנו בניסים מסוימים, אף אם לא נעשו עמנו ניסים נוספים, אך הדבר קשה - האם אכן יכולנו להסתדר עם חלק מהניסים בלבד? וכי מה הטעם לקבל את ממונם לולא שיקע צרינו בים? במהלך השיעור הרב עסק בשאלה זו ונתן מספר הסברים המאירים באור חדש את היחס לניסים שנעשו לנו.

צילום מלא של כל האירוע

​

​

​

​

​

​

בדרשתו מסיק רה"י הרב סבתו הדרכה חינוכית מתוך דברי ההגדהכיצד יש לחנך כל ילד ע"פ דרכו תוך התייחסות לשאלות הבנים.

בדרשתו לימד רה"י הרב שילת את חשיבות ההסתכלות דווקא בחצי הכוס המלאה מתוך עיון בפיוט 'דיינו'.

בדרשתו מבאר הרב אבינר את משמעות האמרה ''והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו...''. הרב הביא את הפירושים השונים לאמירה זו וביאר בהרחבה את הסברו של בעל ה'שרידי אש'.

הרב מדגיש את חשיבות השולחן בליל הסדר.

הרב אברהם וולפסון הציג במהלך הדרשה את מצוות הפסח כמרכיב יסוד בזהות היהודית לאורך הדורות.

הרב ישראל רוזנברג מסביר בדרשתו את הסיבה להשמטת חלק מפרשיית 'ארמי אובד אבי' המופיעה בהגדה.

הרב הציע הסברים שונים להבנת המשמעות הגדולה של היציאה ממצרים בחפזון.

מה משמעות אכילת המצה - זכר לגלות או לגאולה? התלבטות זו נמצאת כבר בדברי הרמב"ן, אך המשיכו אותה וביטאו את הדברים בקיצוניות הרש"ר הירש והמהר"ל.

צוות סיפור יציאת מצרים עניינה העברת האמונה לבנים. בליל הסדר אנו מבססים את האמונה על החיבור ההסטורי: 'בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים'. חובה עלינו להשקיע בהעברת המסורת לכל הבנים ובמיוחד ל'רשעים', להשריש בקרב הבנים את האמונה.

רבים מסבירים את חומרת איסור חמץ משום שהוא מסמל את היצר הרע. הרב העמיק ברעיון זה לאור כמה מתורותיו של ה'תפארת שלמה' (האדמו"ר מרדומסק) על פסח.

הרב הסביר את מבנה ההגדה כנובע משילוב של שתי תפיסות - חינוכית ומחשבתית. מצד אחד מהצד החינוכי אנו מתמקדים ב'עבדים היינו' וביציאה הפיזית ממצרים. אבל מבחינה מחשבתית עלינו להבין שהסיפור מתחיל באברהם אבינו ומסתיים ב'קרבנו המקום לעבודתו'.

הראשונים כבר הקשו מדוע לא מברכים על מצוות והגדת. מתוך עיון בתשובות השונות שנאמרו לקושיא זו מתגלות לנו תפיסות שונות לגבי מהות מצוות והגדת.

הרב עמד על המבנה של ארבע שאלות 'מה נשתנה' שמבטאות את המתח הקיים בליל הסדר בין השעבוד והקושי לבין החירות, המלכות והשמחה.

ההלל מחולק לשני חלקים בין חלק ה"מגיד" ולחלק ה"הלל", ומתוך כך עולה שאלה מה מקומו של ההלל בליל פסח. בליל הסדר ההלל הוא לא כמו הלל הקורבן אלא משהו ספונטני וטבעי יותר.