מסילת ישרים

מה מיוחד בספר מסילת הישרים? מדוע שיבחו אותו כל כך גדולי הדורות? כיצד מפיקים ממנו את גודל תועלתו - מן הלימוד או מהחזרה התמידית על דבריו? ומה נגיד ביום תוכחה אם לא נלמד כמו שצריך ספר זה? בשיעור נפתח את לימודנו בספר מסילת הישרים של הרמח"ל.

הרבה פעמים דברים שמוגדרים כ"חובות הלבבות" אנשים נוטים לחשוב שהם כבר מבצעים אותם בצורה טבעית. אך אפילו שכולם יודעים את המושגים הכלולים בכך, מצוות שהן חובות הלבבות דורשות הרבה הבנה והעמקה. בנוסף, הדברים שתלויים בידיעה צריכים תמיד גם להיות תלויים בלב, כדי שלא יווצרו מקרים שחס וחלילה אדם אומר דבר אחר ועושה את ההפך הגמור ממנו מבחינה מוסרית. את שני הדברים האלו נראה היום בהמשך לימודנו את הקדמת הרב המחבר לספר מסילת ישרים. כמו כן נראה גם את מה שהרב מכנה "כל חלקי שלמות העבודה הנרצית לשמו יתברך, והם: היראה, ההליכה בדרכיו, האהבה, שלמות הלב ושמירת כל המצוות"

לאחר שלמדנו בהקדמה את השינויים שהאדם צריך לעשות במידותיו, כאן בתחילת פרק א' הרמח"ל כותב שיש שינוי תפיסתי ראשוני מזה, והוא שעל האדם להגדיר לעצמו מהי חובתו בעולמו, כלומר מה הם הדברים שאליהם הוא מכוון את כל עמלו בעולם הזה כדי להגיע למטרה התכליתית שהיא העולם הבא, שכן העולם הזה הינו רק זמני והמטרה שאליה כולם מכוונים נמצאת בעולם הבא. נעיין בכך לעומק בשיעור.

הדרך הראשונית להגיע לתכלית הראויה לו לאדם היא על ידי דביקות בה'. אך איך מגיעים לדביקות בה'? מהם הדרכים בהן אפשר ללכת ועל ידי כך להגיע לרמות יותר גבוהות של דביקות? בשיעור נראה כמה דרכים, וכן נתעסק ביחס הנכון שהרמח"ל מורה לאדם להתייחס לעולם - כאמצעי, ולא כמטרה.

בשיעור זה בעזרת ה' נסיים ונסכם את פרק א' ואת כל מה שלמדננו ממנו עד עכשיו ונתחיל בלימוד פרק ב', שהוא פרק מיוחד ובו הרמח"ל שוזר בחכמה רבה ובקצרה את כל התוכן של חיבור זה. נתחיל מהמידה הראשונה שהרמח"ל מונה והיא עניין הזהירות - החשיבות של תשומת הלב שעל האדם להקדיש למעשיו.

כיצד יודעים מהי הדרך הנכונה לעלות בה בעבודת ה'? האם כל מי שחושב שהוא עושה מעשים טובים אכן נוהג כך? מהי הדרך לחשבון נפש ומתי צריך לעשות אותו? וגם איך לא נפגעים נפשית מעיסוק אינטנסיבי בתשובה?

מה על האדם לעשות כדי להשתחרר מהרמייה של היצר הרע ולעסוק בחשבון נפש? כיצד יכול האדם להשתחרר מכבלי יצרו כדי להתחיל את תיקונו? מתוך דבריו של הרמח"ל נראה מה הדרכים להגיע למצב בו האדם מסוגל להתחיל את מסע תיקונו ואיך החכמים יכולים לעזור לנו במקום בו האינטואיציה של האדם מטעה אותו. וגם - מה יכול לעורר בלימוד התורה את האדם ללימוד מוסר?

רבים החושבים ש"בסך הכל הם בסדר" - מה הטעות היסודית שלהם? כיצד נוהג אדם שאוהב את השלמות ואיך ניתן ללמוד זאת מאנשים האוהבים תחום מסוים, המדקדקים בו בתכלית הדקדוק? והאם אנחנו מוכנים להסתפק בדרגה משנית בעולם הבא, ולא להיות מהראשונים שם?

האם ה' מוותר על חטאים? באיזה מובן הוא רחום וחנון? איך העובדה שה' מדקדק עם חסידים כחוט השערה מלמדת על שאר בני האדם ואיך כל זה קשור לקריאה הייחודית של הרמח"ל למימרת חז"ל זו? על שאלות אלו ועוד נענה בשיעור נוסף על מידת הזהירות.

אם ה' מדקדק עם חסידיו כחוט השערה ולא מוותר על דבר, באיזה מובן הוא רחום וחנון? כיצד ניתן ליישב דברים אלו? בשיעור נראה כיצד הרמח"ל מסביר את היחס בין הדברים. כמו כן נתחיל בשיעור את דברי הרמח"ל בעניין מפסידי הזהירות

בראתי יצר הרע - בראתי לו תורה תבלין - אם בורא עולם אומר כיצד להישמר מיצר הרע, האם לא נשמע לו? מוטל על כל אדם לייחד לו זמן ללמוד תורה ולא להישאב לעומס העבודה. בשיעור נקבל כמה עצות מעשיות לקביעת עיתים לתורה ובכך נגן על עצמנו מיצר הרע. בנוסף נעסוק בשיעור בליצנות שהיא מידה רעה המונעת מהאדם לקבל תוכחה ולחזור בתשובה. וגם - האם ייתכן שאדם ירא שמיים ישתה אלכוהול לשכרה?

חברה טובה היא היסוד לכל. לעולם האדם נמשך אחר החברה שהוא חי בה, והחכמה היא לבחור מראש את החברה שבה האדם שותף. אך מה יעשה אדם שחי במקום בו החברה לא טובה? האם אפשר להיות נפשית חלק מחברה אחרת? ואיך עולם האינטרנט והמדיה משפיע על עניין זה?

לאחר מידת הזהירות עוסק הרמח"ל במידת הזריזות. מדוע מידה זו חשובה כל כך ואיך היא קשורה למידת הזהירות? מה הסכנה הגדולה בעצלנות ואיך ניצלים ממנה? בשיעור נפתח את העיסוק במידת הזריזות ונדבר על תוצאותיה ההרסניות של העצלנות.

פעמים רבות לעצלן ישנם תירוצים רבים לעצלנותו, אך כיצד ידע האדם אם נימוקיו צודקים או שמא הם רק תירוצים והשתמטויות מהמשימה? מה הן דרכי הזריזות, כיצד האדם שרוצה להיות זריז צריך לנהוג? והאם ייתכן שפעילות זריזה חיצונית תשפיע על מידת הזריזות של האדם?

מהן דרכי קניית הזריזות? ומה מונע את האדם ממידת הזריזות? בשיעור נעסוק בהכרת הטוב, בפינוק יתר ומידות נוספות ונראה איך מידות אלו קשורות לדרכי קניית הזריזות והעיכובים שלה.

האם יש אדם שקנה את מידות הזהירות והזריזות שממשיך לגזול או להיכשל בעברות נוספות? בשיעור נראה כי אנשים מורים היתר לעצמם בדברים שונים כמו איחור קל לעבודה או כתיבת קורות חיים לא מדויקים, שאינם אלא גזל של ממש, אלא שהאדם לא רואה בכך חטא גמור. הסיבה לכך היא שהזהיר התגבר על יצרו, אך לא שינה אותו. ואיך משנים את האופי מהיסוד? נתחיל בשיעורנו לעסוק במידת הנקיות שהיא מצרנית למידת הזהירות, אך קשה הרבה יותר להשגה ממנה.

רוב בני האדם אינם שולחים ידם לארנק חבריהם וגוזלים ביד רמה, אך האם הם נקיים ממידת הגזל? בשיעור נראה דוגמאות רבות למקרים בהם האדם מורה לעצמו היתר בענייני ממון ולמעשה נכשל בכך בגזל, וגם נלמד איך להימנע מהימשכות אחר היצר בעניינים אלו.

כחלק מעיסוק בפרטי מידת הנקיות ובאבק הגזל, עוסק הרמח"ל באפשרויות להיכשל באונאה וריבית שאנשים מורים בהם היתר. האם מותר להיכנס ל"אובר דראפט"? ומה בנוגע להחזרת רכב שאול עם מיכל דלק מלא? בשיעור נראה דוגמאות אקטואליות שונות.

לאחר העיסוק בתאוות הממון, עובר הרמח"ל לעסוק בתאוות העריות. מדוע הרהורי עבירה קשים מעבירה? והאם גם הסתכלות, שמיעה ושאר פעולות החושים אסורות גם ללא ביאה? מדוע? בשיעור נעסוק בדוגמאות רבות בהן נכשלים בני האדם בתחום העריות. כמו כן נוסיף לעסוק בתאוות האכילה.

בשיעור שעבר התחלנו לעסוק בעניין מידת הנקיות והרחבנו על שלושה איסורים: גזל, עריות ומאכלות אסורים. היום בשיעור נתמקד באיסור השלישי, ונדבר בחומרת האיסור ומדוע דווקא אכילת מאכלות אסורים מונעת מהאדם להגיע למדרגה כל כך גבוהה כמו הנקיות. בנוסף, נדבר על חשיבותם של איסורים על דיבורו של האדם, כלומר החטאים שנובעים מרצונו של האדם להיות מקובל בחברה - שגם הם מונעים מהאדם להגיע למידת הנקיות.

ממשיכים להעמיק בפרטי מידת הנקיות, ובשיעור זה נתמקד בחשיבות המיוחדת של בקשת עצה ונתינת עצה, ההקפדה החיונית על איסורי לשון הרע ורכילות ואת ההרס החמור שהשנאה והנקמה נוטעות באדם ומונעות ממנו להגיע אל מידת הנקיות.

האם יכול אדם להגיע למצב שאינו נוקם ונוטר? מדוע אסור להישבע, אילו ביטויים נקראים שבועה ומאילו מילים שגורות מהשפה הערבית צריך להימנע? בשיעור נעסוק בשאלות אלה כחלק מפרטי מידת הנקיות.

ממשיכים בפירוט האיסורים במידת הנקיות. השיעור יעסוק בחומרת איסור השקר והדרכים בהן השקר מונע מן האדם להגיע למידת הנקיות, נפרט קצת בנושא זה על ההבדל בין שקר לבדיה, הבעייתיות בהגזמה והאמת כיסוד מכונן בעולם היהודי. בנוסף, נעסוק גם בעוון חילול השם, הקשר החיוני שלו למידת הנקיות וכמה חשוב להסב לו תשומת לב מרבית.

לסיום העיסוק בנקיות במעשים, נדבר על הנקיות בשמירת השבת. לאחר מכן נעבור לנקיות במידות. האם זה קל יותר או קשה יותר? נתחיל בדיון במידת הגאווה. מה גורם למידת הגאווה? כיצד על האדם להתייחס לכישרונותיו?

היבט נוסף של מידת הנקיות הוא הנקיות מהגאווה. קיימות סיבות שונות המביאות את האדם לידי הגאווה. קיימים סוגים רבים של גאוותנים, אשר גאוותם באה לידי ביטוי בדרכים שונות. הרמח״ל מתאר בפירוט את הדרכים הללו תוך ביקורת קשה.

הרמח״ל מפרט סוגים שונים של כעסנים, מהחמור לקל. הנקי השלם לא כועס כלל, כהלל הזקן. אך מה יעשה אדם כזה אם צריך לחנך את בנו? בנוסף נתחיל לעסוק במידת הקנאה. הקנאה היא טיפשות; היא אינה מועילה בדבר, אלא רק מזיקה. כמו כן נענה על השאלה איך אדם מזהה שהוא מקנא באדם אחר.

נסיים את מידת הנקיות בדיון על שאיפת האדם לכבוד. נראה את הדרכים לרכוש את מידת הנקיות. נראה את הרעיונות העומדים מאחורי מידות הפרישות והחסידות ואת הסכנות הטמונות בהן.

האם הפרישות היא לגיטימית? אם כן, אז למה התורה לא ציוותה עליה? מדוע ישנם מאמרים סותרים של חז״ל בעניין?

ממה צריך לפרוש וממה לא? האם יכולה להיות פרישות שהיא רעה? ובכל אופן, מדוע חכמים לא גזרו על מידה זו? נדגיש שזו מידת חסידות ושאל לו לאדם לקפוץ מדרגות.

נראה כיצד נוהגת מידת הפרישות בדינים. מתי נכון להחמיר גם אם לא כך נפסק? אך מתי עדיף דווקא שלא להחמיר? לבסוף נראה כיצד נכון לאדם להתבודד וכיצד לא.

כיצד יכול האדם לרכוש את מידת הפרישות? מה מפריע ומזיק למידה זו? האם ניתן לדרוש מהלב דברים? עתה נחל לעסוק במידת הטהרה.

בפרק זה נברר האם קיימת טהרה גם במחשבות, כמו כן נלמד על הדרגות השונות של עבודת ה׳ ״לשמה״.