פוריות והלכה

בשיעור נעסוק בשאלה האקטואלית של שימוש בזרע אחרי מוות של אדם (ע״י שאיבה/שימוש בזרע מוקפא) בשביל הפריה, בשיעור נדון בשתי נקודות מרכזיות בנושא- שאלת הייחוס של הוולד דרך הנודע ביהודה, ובשאלה המוסרית ופסיקת בית המשפט וההלכה בעשיית מעשה זה.

בשיעור נעסוק במושג 'תרומת זרע' ובאפשרויות שיש לזוג בהם הבעל מתגלה כעקר. נדון בדעת ההלכה לגבי תרומת זרע ונעלה שלוש בעיות שדנו בהן הפוסקים: ממזרות, 'שתוקי' והחשש שמא יישא את אחותו מאביו, ונדון בפתרון שניתן במקרה הצורך לשיטות חלק מהפוסקים - תרומת זרע מגוי.

בשיעור נעסוק בהוכחות נוספות של הפוסקים ממקורות חז"ל להוכחה שהיולדת (בעלת הרחם) היא האמא ובהפרכת הטענות לסיעת הסוברים שבעלת הביצית היא האמא וכן ניתן הסבר נוסף מתוך הספר שאגת כהן. האם יש היתר ל'פונדקאות' ותרומת ביצית? נעסוק גם בהחלטת בין הדין הרבני ללכת לחומרא שחוששים לשני הצדדים ומתוך כך מתן עדיפות לתרומת ביצית/פונדקאות של רווקה יהודייה.

בשיעור נעסוק בביאור המושגים תרומת ביצית, פונדקאות ובשאלה שנגזרת מהם 'מי היא האמא', האם גנטיקת היילוד קובעת או מי שהתינוק היה ברחמה. לשאלה זו השלכות הלכתיות גדולות שנזכיר (ייחוס, כיבוד אם, ירושה ועוד). בשאלה זו דנו פוסקי זמננו ואנו נפתח במחלוקת ובטעמים לכל צד (שצד אחד נמשך לסברא וצד אחד למקורות חז"ל) ובשיעור הבא הרב נמשיך להרחיב בנושא.

בשיעור נסביר את המושג 'הפריה חוץ גופית' והיחס בינו לבין הזרעה תוך רחמית ונעסוק בדיון האחרונים בדבר להתיר ולאסור, כאשר להלכה נראה כי על פי רוב מכריע של הפוסקים שמותר במקום הצורך. בחלקו השני של השיעור נדון בהוצאת זרע לצורך בדיקה שמצד אחד מוגדרת כ'צורך' אך מצד שני הזרע הולך לבטלה ואין לו פוטנציאל של פריה ורביה. נציג מספר פתרונות הלכתיים לשאלה זו תוך תעדוף אפשרויות לפי רמת הבעייתיות שבהן.

בשיעור נעסוק במחלוקת האם מותר להוציא זרע מחוץ לרחם האישה למטרת פריה ורביה, בגמרא ביבמות לגבי כרות שופכה שיש היתר להוציא זרע בגרמא לצורך, והדרכים האפשריות להוצאת זרע לצורך טיפולי פוריות (קונדום סטרילי ודש מבפנים וזורע מבחוץ) ובמחלוקת האחרונים האם יש היתר להוציא בידיים לצורך כשאין אפשרות אחרת .

במהלך השיעור נעסוק בתהליך ההזרעה המלאכותית ונתמקד במקרה של 'התעברה באמבטי' והאם בעל הזרע מקיים בכך מצוות פריה ורביה, בהבדל בין 'התעברה באמבטי' להזרעה מלאכותית ובחשש שמא הזרע לא יהיה מהבעל בתהליך ההזרעה, ומתוך כך במתן פתרון של פיקוח הלכתי להקטנת החשש.