
פירוש רבנו יונה לאבות
הרב יצחק שילת
הזמן ללמוד (ה, כא-כג)
ממתי אפשר להבין את דברי הרב? האם כוהנים עושים עבודה פיזית כל ימיהם?בשיעור למדנו שרק מגיל ארבעים אפשר להבין חוכמה כמו השהיית ההבנה של דברי הרב. הזקנה של בן שישים היא מגימטרייה ויש לה נפקה מינות הלכתיות. ככלל השיעור נתן נקודות מבט על הגילאים הגבוהים ועל העובדה שתמיד אפשר ורצוי ללמוד. דבר זה מתחבר לשתי המשניות האחרונות במסכת בהן משבחים את חשיבות הלימוד וכך סיימנו את תוכנית השיעורים הזו. בריך רחמנא דסייען!



הבשלות ללמוד (ה, כא)
בן חמש למקרא, האם זה תחילת השנה החמישית או תחילתה? האם נכון לפגוע בילדות של הילד בשביל לימוד תורה?בשיעור למדנו ממתי יחד צריך להתחיל ללמוד מקרא ולמה כאשר העיקרון המנחה במקרא משנה ונישואים הוא בשלות והאם הוא מוכן, אך התבנית נשברת בבר מצווה שבה מדין תורה הוא מחויב במצוות ולא מבשלותו. בנוסף למדנו איך בגיל עשרים זה הזמן להתעסק ברצון בתורה ושלושים זה הזמן לשקוע בעומס החיים בכוח.



מידות הגדולים (ה, יח-כ)
האם "מזכה את הרבים" לא מסוגל לחטוא? מה החידוש בתיאור החיות ככוח למען ה'?בשיעור למדנו שאדם שמזכה את הרבים יש בו דין אחר שכדי שלא יהיה בושת פנים לתלמידיו נפרעים ממנו מייד כדי שיישאר צדיק. בנוסף למדנו גם איך מידות אברהם שונות מבלעם ואיך אנו צריכים להתגבר מחדש בעבודת ה' כמו שציפור מצמיחה נוצות מחדש.



מעשה הלימוד (ה, י ד- טז)
מה זאת אומרת שאדם לומד ולא מקיים? איך צריך ללמוד מהרב? בשיעור למדנו שעל האדם ללמוד ומתוך הלימוד לרצות יותר לקיים את המצוות והכללים שלמד אך גם אם לא קיבל את הכוח הזה או שלא למד בכל זאת יש לו ערך. בנוסף למדנו שחשוב להתמקד ולזכור את החלקים החשובים מהלימוד ולא את סתם את הכול או חלילה את החלקים הפחות חשובים.



מידות בצדקה ונזקן (ה, ט-י)
מה ההיגיון מאחורי עונש של דבר בשנה הרביעית?האם זה רע לא לרצות להביא צדקה?בשיעור סיימנו את עניין העונשים הבאים על מצוות ספציפיות בהסבר על עונשי השנים באים בגלל מעשר עניים. בנוסף רבינו יונה טען שהטוען שלי שלי ושלך שלך הוא במ חלוקת רק כאשר הוא תורם צדקו וזו רק מחשבתו אך אם אינו תורם הוא רשע.



מידות והנהגות (ה, ז-ח)
למה מידות החכם הן גם מידות טובות סתם? מה החשיבות בשאלות נכונות?בשיעור למדנו על ההבדלים בין חכם וגולם, רבינו יונה אומר שחכם הוא היודע ללמוד מסברה וגולם לא ולכן ההבדלים שנלמדו הם חובה בחכם אך לגולם יחסרו. לכן חכם ילמד בצורה הנכונה בזמן שגולם שלא יודע לכוון ילמד כרונולוגית או לא לפי העניין. בנוסף למדנו על ההנהגות השונות במציאות עקב חטאים שונים.



יחסים בין אישיים (ד, יז-יט)
למה יש רשעים שמצליחים? מתי לא לנחם חבר? בשיעור למדנו שהעולם הבא מגיע לאזן את הדין כך שייענשו הרשעים ויצליחו הצדיקים, שיש התנהגויות טובות לחבר כמו נחמה וביקור אך לפעמים הן עלולות לגרום רעה לחבר ואין לעשות עם הוא במצב רע ולא רוצה שיראוהו למשל. בנוסף למדנו שאין לשמוח במפלת הרשעים אלא רק בהתגלות ושפיטת ה' בעולם ואם ניפול בזה ה' יבטל את הדין.



מורא רבך כמורא שמיים (ד, יא-יג)
עד כמה יש לכבד אדם אחר? מהו כבוד ומהי יראה? בשיעור ראינו שישנה חובה לכבד כל אדם. כמו שהאדם מחויב לכבד את רבו, כך הוא מחויב לכבד את חברו. בכל זאת, לכל אחד ישנו כבוד האחר הראוי לו. בנוסף, ראינו שצריך שיהיה מורא שמיים לכל אדם, דבר הדורש לכבד את ה'. אך מנגד, זה שצריך לכבד אדם אחר לא אומר בהכרח שצריך לירא אותו.



שפל רוח בפני כל אדם (ד, ט-י)
מהי שפלות רוח? מהו היחס לאדם שמבטל תורה? בשיעור ראינו שהגדרתה של שפלות רוח היא להיות קטן בפני כל אדם, גם בפני אנשים שיש לאדם מעלה עליהם. בנוסף, ראינו שה' בעצמו רוצה לתת שכר לאדם שעוסק בתורה, ולעומת זאת הוא לא רוצה לתת את העונש בעצמו לאדם שמבטל תורה. לה' יש שליחים אחרים שעוזבים את עסקיהם ועוסקים בנתינת העונש.



החושך עצמו מן הדין (ד, ז-ח)
למה עדיף לא להיות דיין? מדוע אי אפשר לדון יחידי? בשיעור למדנו שעדיף לא להיות דיין במקום שישנם אחרים שיעשו זאת מכיוון שכך הוא מסיר מעליו את השנאה שיש לבעל הדין לאחר המשפט. האדם תמיד יכול לטעות בדין. בנוסף ראינו שעשיית דין עם בעלי דין נוספים גם כן חוסכת מעל הדיין מעט מן האיבה שיש לבעלי הדין לאחר המשפט. זאת מכיוון שישנם דיינים אחרים שנושאים עמו בנטל ויכולים להצדיק את הדין בצורה טובה יותר.



המטרה בלימוד התורה (ד, ה-ו)
מה קורה לאדם שלומד על מנת ללמד בלבד? איך תמיד חכמים יכול לקבל כבוד?בשיעור למדנו שיש לכוון ללמוד תורה על מנת לקיימה וכך לימודנו ישתפר. בנוסף למדנו שאין להנות מהתורה ומהכבוד הנחלק לה. זאת ראינו במספר סיפורים על חכמים שפעלו רבות להימנע מהפצת הידיעה כי הם רבנים אף במצבים קשים. לכן גם יש לכבד את דברי התורה ולהקפיד יותר מן הנהוג כיום בכבודם.



שכר מצווה (ד, ב-ג)
איך אנחנו עלולים לעשות עבירות שאנחנו אפילו לא מתאווים עליהן? מהו שכר מצוות?בשיעור למדנו שעשיית מצוות מרגילה את האדם בקיום מצוות ואפילו קשות יותר, וכך גם בעבירות. לכן האדם צריך לפעול טוב תמיד מכיוון שכך הוא בונה את יצרו לטובה.בנוסף למדנו שכמו שאסור לזלזל באף מצווה ועבירה כך אסור לזלזל באף אדם, שכן כל אדם יהיה משמעותי בזמן מסויים ואי אפשר להחשיבו כחסר אונים.



חיבה יתרה ניתנה לנו (ג, יד-טו)
איך ישנה בחירה חופשית אם ה' יודע מה נעשה? איך צריך לתפוס את נתינת התורה לנו? בשיעור למדנו שזה שזו חיבה יתרה ששמענו שאנחנו בנים למקום. זה נאמר לנו על מנת שנמשיך לשאוף להתקרב לה' ולא נפסיק מזה שלא נוכל להיות מושלמים לגמרי. בנוסף למדנו שהעולם נידון בטוב למרות שלאדם בחירה חופשית והוא בחר ברע.






