top of page

פירוש רבנו יונה לאבות

הרב יצחק שילת

הרב יצחק שילת

הזמן ללמוד (ה, כא-כג)

ממתי אפשר להבין את דברי הרב? האם כוהנים עושים עבודה פיזית כל ימיהם?בשיעור למדנו שרק מגיל ארבעים אפשר להבין חוכמה כמו השהיית ההבנה של דברי הרב. הזקנה של בן שישים היא מגימטרייה ויש לה נפקה מינות הלכתיות. ככלל השיעור נתן נקודות מבט על הגילאים הגבוהים ועל העובדה שתמיד אפשר ורצוי ללמוד. דבר זה מתחבר לשתי המשניות האחרונות במסכת בהן משבחים את חשיבות הלימוד וכך סיימנו את תוכנית השיעורים הזו. בריך רחמנא דסייען!

הבשלות ללמוד (ה, כא)

בן חמש למקרא, האם זה תחילת השנה החמישית או תחילתה? האם נכון לפגוע בילדות של הילד בשביל לימוד תורה?בשיעור למדנו ממתי יחד צריך להתחיל ללמוד מקרא ולמה כאשר העיקרון המנחה במקרא משנה ונישואים הוא בשלות והאם הוא מוכן, אך התבנית נשברת בבר מצווה שבה מדין תורה הוא מחויב במצוות ולא מבשלותו. בנוסף למדנו איך בגיל עשרים זה הזמן להתעסק ברצון בתורה ושלושים זה הזמן לשקוע בעומס החיים בכוח.

בושה ועזות פנים (ה, כ)

מה הקשר בין בושה ליהדות? במה מתבטאת עזות פנים?בשיעור למדנו שעם ישראל מסומנים בהיותם בושי פנים, ענווים וגומלי חסדים. בנוסף למדנו על חומרת עזות הפנים, במיוחד כאשר זה בכוונה לפגוע ומנגד על חשיבות העין הטובה.

מידות הגדולים (ה, יח-כ)

האם "מזכה את הרבים" לא מסוגל לחטוא? מה החידוש בתיאור החיות ככוח למען ה'?בשיעור למדנו שאדם שמזכה את הרבים יש בו דין אחר שכדי שלא יהיה בושת פנים לתלמידיו נפרעים ממנו מייד כדי שיישאר צדיק. בנוסף למדנו גם איך מידות אברהם שונות מבלעם ואיך אנו צריכים להתגבר מחדש בעבודת ה' כמו שציפור מצמיחה נוצות מחדש.

פעולות למען הטוב (ה, יז- יח)

מה זאת אומרת שדעת בית שמאי מתקיימת אם זו לא ההלכה? איך חטא לא בא לידי מזכה הרבים? בשיעור למדנו איך חשוב להזכיר דעות שיש בהם צד חיובי ולשם שמיים גם אם הן שגויות.למדנו גם שמתוך שאדם מכוון עצמו לדברים חיוביים ומצוות הוא ימשיך לעשות דברים טובים ויחטא פחות.

מעשה הלימוד (ה, יד- טז)

מה זאת אומרת שאדם לומד ולא מקיים? איך צריך ללמוד מהרב? בשיעור למדנו שעל האדם ללמוד ומתוך הלימוד לרצות יותר לקיים את המצוות והכללים שלמד אך גם אם לא קיבל את הכוח הזה או שלא למד בכל זאת יש לו ערך. בנוסף למדנו שחשוב להתמקד ולזכור את החלקים החשובים מהלימוד ולא את סתם את הכול או חלילה את החלקים הפחות חשובים.

שכחה ונתינה (ה, יב- יג)

מה אדם שכחן בלימוד יכול לעשות? מה הדעה על נדבן שתורם בבלעדיות?בשיעור למדנו שעדיף ללמוד פחות ולזכור לזמן רב מללמוד הרבה ולשכוח, שזה מעיד על התאמצות שכדאי לשבח. בנוסף למדנו על המידות השונות בתורם שמתעקש לתרום לבד, ביחד, לתת לאחרים לתרום לבד או למנוע תרומה ככלל.

כעס ואיבוד לרבינו יונה ולרמב"ם (ה, יא-יב)

איך מגדירים אדם כעסן אבל סולח בקלות? מה זאת אומרת "זה חלק רע"?בשיעור המשכנו לקטלג מידות שונות והן כעס, סליחה, חוכמה ושכחה. ראינו את מחלוקת הרמב״ם ורבינו יונה על מה זה יצא שכרו בהפסדו ולהפך וראינו איך צריך להמשיך ולהשתפר במידות אלו.

מידות בצדקה ונזקן (ה, ט-י)

מה ההיגיון מאחורי עונש של דבר בשנה הרביעית?האם זה רע לא לרצות להביא צדקה?בשיעור סיימנו את עניין העונשים הבאים על מצוות ספציפיות בהסבר על עונשי השנים באים בגלל מעשר עניים. בנוסף רבינו יונה טען שהטוען שלי שלי ושלך שלך הוא במחלוקת רק כאשר הוא תורם צדקו וזו רק מחשבתו אך אם אינו תורם הוא רשע.

מידות והנהגות (ה, ז-ח)

למה מידות החכם הן גם מידות טובות סתם? מה החשיבות בשאלות נכונות?בשיעור למדנו על ההבדלים בין חכם וגולם, רבינו יונה אומר שחכם הוא היודע ללמוד מסברה וגולם לא ולכן ההבדלים שנלמדו הם חובה בחכם אך לגולם יחסרו. לכן חכם ילמד בצורה הנכונה בזמן שגולם שלא יודע לכוון ילמד כרונולוגית או לא לפי העניין. בנוסף למדנו על ההנהגות השונות במציאות עקב חטאים שונים.

ניסים במציאות (ה, ה-ו)

עד כמה גלויים היו ניסי המקדש? למה יש ניסים בעולם?בשיעור למדנו שהניסים שהיו בבית המקדש לא היו מעל הטבע אלא העובדה שבניגוד להסתברות דברים קרו. ככלל ניסים אינם חיצוניים לעולם אלא רצון ה' פנימי וקדום שמתבטא כעת.

ניסי יציאת מצרים (ה, ד)

איך נראתה קריעת ים סוף? מה היו התלונות של עם ישראל במדבר? בשיעור למדנו שבמכות מצרים לא נפגעו בני ישראל, את הפרטים של קריעת ים סוף והניסים הקטנים שקרו שם במים והתלונות השונות של עמ"י במדבר.

גדולת אברהם (ה, ב-ג)

אם נוח האריך ימים עד אברהם למה מה שהוא עבר נחשב כעשרה דורות ולא אחד? למה התורה לא מזכירה את צדקת אברהם לפני הניסיון של לך לך? בשיעור למדנו שאברהם הגביר בתורה ועבודת ה' בדורותיו ולכן זכה בחלקם שכן הם הפקירו והוא הגביר ולקח וכך צריך לעשות.

משפט העולם (ד, כב- ה, א)

בשיעור למדנו שה' ישפוט את המתים בתחייתם ויהיו שלא יחיו שוב וששומרי המצוות מקיימים את העולם זוכים לשכר עצום על זה.

שלושת המוציאים מן העולם (ד, כא)

בשיעור למדנו שקנאה היא רעה לא רק כאשר מקנא לרעה בטוב שחברו עושה ומתרחק מכך, אלא אף אם מיטיב דרכיו בעקבותיה, מכיוון שעליו לעשות זאת בעצמו ולא כדי לדמות אחר. דומים לכך התאווה והכבוד, שגם בהן טמונות סכנות העלולות להפיל את האדם.

למידה בזקן וצעיר (ד, כ)

האם עדיף ללמוד מזקן או מצעיר? בשיעור למדנו על המחלוקת של האם עדיף ללמוד מזקן או להעדיף את החכם בלא קשר לגיל. לכן גם נכתב אל תסתכל בקנקן אלא במה שבתוכו.

יחסים בין אישיים (ד, יז-יט)

למה יש רשעים שמצליחים? מתי לא לנחם חבר? בשיעור למדנו שהעולם הבא מגיע לאזן את הדין כך שייענשו הרשעים ויצליחו הצדיקים, שיש התנהגויות טובות לחבר כמו נחמה וביקור אך לפעמים הן עלולות לגרום רעה לחבר ואין לעשות עם הוא במצב רע ולא רוצה שיראוהו למשל. בנוסף למדנו שאין לשמוח במפלת הרשעים אלא רק בהתגלות ושפיטת ה' בעולם ואם ניפול בזה ה' יבטל את הדין.

ייסורי הצדיקים (ד, יד-טז)

איך אנו חווים את העולם? מה ערך ההנהגה ביחס לשהייה בחברה טובה יותר? בשיעור למדנו כי יש לרדוף אחרי התורה, שלנו החיים ממוצעים ביחס להצלחת הרשעים וייסורי הצדיקים ושמטרת החיים היא תיקון לעולם הבא. בנוסף למדנו שעדיף להיות קטן במקום טוב מלהנהיג מקום רע, כיוון שכך לומדים יותר.

טוב שם משמן טוב (ד, יג-יד)

כיצד יש לאדם שם טוב בעולם? מדוע טוב יום מותו של האדם מיום היוולדו? למדנו בשיעור שהתורה מביאה לאדם את הכתר של השם הטוב. מתוך כך שהאדם עוסק בתורה, שמו מתפרסם בכל העולם. בנוסף, ראינו שכאשר אדם מת בשם טוב, יודעים שהוא הלך בדרך ישרה. לא צריך לדאוג יותר שהוא ילך בדרך החטא.

מורא רבך כמורא שמיים (ד, יא-יג)

עד כמה יש לכבד אדם אחר? מהו כבוד ומהי יראה? בשיעור ראינו שישנה חובה לכבד כל אדם. כמו שהאדם מחויב לכבד את רבו, כך הוא מחויב לכבד את חברו. בכל זאת, לכל אחד ישנו כבוד האחר הראוי לו. בנוסף, ראינו שצריך שיהיה מורא שמיים לכל אדם, דבר הדורש לכבד את ה'. אך מנגד, זה שצריך לכבד אדם אחר לא אומר בהכרח שצריך לירא אותו.

שפל רוח בפני כל אדם (ד, ט-י)

מהי שפלות רוח? מהו היחס לאדם שמבטל תורה? בשיעור ראינו שהגדרתה של שפלות רוח היא להיות קטן בפני כל אדם, גם בפני אנשים שיש לאדם מעלה עליהם. בנוסף, ראינו שה' בעצמו רוצה לתת שכר לאדם שעוסק בתורה, ולעומת זאת הוא לא רוצה לתת את העונש בעצמו לאדם שמבטל תורה. לה' יש שליחים אחרים שעוזבים את עסקיהם ועוסקים בנתינת העונש.

החושך עצמו מן הדין (ד, ז-ח)

למה עדיף לא להיות דיין? מדוע אי אפשר לדון יחידי? בשיעור למדנו שעדיף לא להיות דיין במקום שישנם אחרים שיעשו זאת מכיוון שכך הוא מסיר מעליו את השנאה שיש לבעל הדין לאחר המשפט. האדם תמיד יכול לטעות בדין. בנוסף ראינו שעשיית דין עם בעלי דין נוספים גם כן חוסכת מעל הדיין מעט מן האיבה שיש לבעלי הדין לאחר המשפט. זאת מכיוון שישנם דיינים אחרים שנושאים עמו בנטל ויכולים להצדיק את הדין בצורה טובה יותר.

המטרה בלימוד התורה (ד, ה-ו)

מה קורה לאדם שלומד על מנת ללמד בלבד? איך תמיד חכמים יכול לקבל כבוד?בשיעור למדנו שיש לכוון ללמוד תורה על מנת לקיימה וכך לימודנו ישתפר. בנוסף למדנו שאין להנות מהתורה ומהכבוד הנחלק לה. זאת ראינו במספר סיפורים על חכמים שפעלו רבות להימנע מהפצת הידיעה כי הם רבנים אף במצבים קשים. לכן גם יש לכבד את דברי התורה ולהקפיד יותר מן הנהוג כיום בכבודם.

התרחקות מגאווה וחילול השם (ד, ד)

האם אדם צריך שתהיה בו גאווה? מה יותר חמור מעבודה זרה ושפיכות דמים?בשיעור למדנו שאומנם בכל המידות יש ללכת בדרך האמצע, אך מהגאווה יש להתרחק, אף אם לא לרמה בה מבזים אותך בני אדם. בנוסף למדנו שחילול השם הינה עבירה חמורה ביותר, ואף מן עבודה זרה.

שכר מצווה (ד, ב-ג)

איך אנחנו עלולים לעשות עבירות שאנחנו אפילו לא מתאווים עליהן? מהו שכר מצוות?בשיעור למדנו שעשיית מצוות מרגילה את האדם בקיום מצוות ואפילו קשות יותר, וכך גם בעבירות. לכן האדם צריך לפעול טוב תמיד מכיוון שכך הוא בונה את יצרו לטובה.בנוסף למדנו שכמו שאסור לזלזל באף מצווה ועבירה כך אסור לזלזל באף אדם, שכן כל אדם יהיה משמעותי בזמן מסויים ואי אפשר להחשיבו כחסר אונים.

עושר וכבוד אמיתיים (ד, א)

האם אדם צריך לצבור כסף בלי מטרה? למה אין משמעות לכבוד שלא הורווח?בשיעור למדנו שמרדף אחרי העושר לא מביא סיפוק, שהדרך הנכונה להשיג כבוד היא באמצעות חלוקתו לאחרים ורק כך הוא מושג באמת וישנן מידות שלפחות בחלקן הן בלי טורח והאדם יכול בנקל להשיגן.

חוכמה וגבורה אמיתיים (ג, יח - ד, א)

מה יש ללמוד משאר האנשים? מה הקשר בין איפוק לגבורה?בשיעור למדנו שהמבקש חוכמה ותורה צריך ללמוד דברים מכולם, כי התורה נוגעת לכל הדברים בעולם והידע מפתח את השכל. לכן עיקרי ההלכה הם דווקא הדברים הבוטים ביותר כי התורה היא בעולם עצמו.

דברים התלויים זה בזה (ג, יז)

האם דרך ארץ יכולה להוות תחליף לתורה? מה הם חלקי המחשבה? בשיעור למדנו שלא חוכמה ולא דרך ארץ ויראה עומדים לבדם ויש צורך בכולם בשביל שיאריכו ימים. בנוסף למדנו כי אומנם יש צורך בגשמיות ושפע אבל יש לזכור מה המטרה שנותנת להם משמעות ולכן להתמקד גם בלימוד תורה בנוסף לפרנסה.

העולם כחנות (ג, טו-טז)

האם יש הבדל בין אלף תרומות של שקל לתרומה אחת של אלף? במה חוזרים בתשובה מקפידים יותר מצדיקים?בשיעור למדנו שהעולם הזה הוא כמו חנות, כל דבר שעושים נרשם ופירעון יגיע. ה' נותן לאנשים לפעול ומחזיר כשצריך וכשהאדם לא חזר בתשובה. כל זה נועד במטרה להכין לעולם הבא.

חיבה יתרה ניתנה לנו (ג, יד-טו)

איך ישנה בחירה חופשית אם ה' יודע מה נעשה? איך צריך לתפוס את נתינת התורה לנו? בשיעור למדנו שזה שזו חיבה יתרה ששמענו שאנחנו בנים למקום. זה נאמר לנו על מנת שנמשיך לשאוף להתקרב לה' ולא נפסיק מזה שלא נוכל להיות מושלמים לגמרי. בנוסף למדנו שהעולם נידון בטוב למרות שלאדם בחירה חופשית והוא בחר ברע.

סייג לפרישות ולחוכמה (ג, יג)

האם נדרים הם טובים לגמרי? מדוע חשוב לא לדבר בפני הרב? בשיעור למדנו שפרישות היא מצוינת ומצד שני נדרים הם כמו תרופות שבאות לאזן מצב בעייתי אך אין להפריז בהם. בנוסף למדנו על השתיקה בפני הרב שעוזרת ללמוד תורה מלאה מבלי שהרב נקטע.

סייגים שומרים מחטא (אבות ג, יג)

איך להתאזן באמצעות סייגים? האם במעשרות עדיף כמות או איכות? בשיעור למדנו איך כובד ראש שומר מעריות, מעשר עוזר לאדם לא לנסות לאגור עושר ומסורת היא חשובה ולכן יש לדקדק בספרים כדי למנוע טעויות.

המוציאין מן העולם (ג, י-יב)

בשיעור נלמד שדברים המובילים לביטול תורה גורמים לקיצור חיים וכן המזלזל במצוות אין לו חלק לעולם הבא. בנוסף נלמד שעל האדם להיות ידידותי ושמח לגדולים ממנו.

קיום החוכמה (ג, ט-י)

בשיעור נלמד שאם החוכמה היא העיקר לאדם ולא המצוות, הוא יראה את כל זה כעול והיא לא תאריך.בנוסף, זו בעיה ללמוד ללא מידות טובות שכן חילול ה' חמור מזאת.

כוחם של ישראל (ג, ו)

בשיעור נלמד על איך לרבים יש כוח מיוחד כי ה' בחר בישראל כעדה ולא כיחידים. בנוסף נלמד שכל ששל האדם הוא פיקדון מה' והשימוש צריך להיות כרצון ה' כך שאם אתה לומד אל תפסיק לשיחת חולין.

זמני עול תורה (ג, ג-ה)

בשיעור נלמד על חשיבות התפילה לשלום בעולם. בנוסף דובר על זמנים שבהם יש ללמוד תורה ולעסוק בקודש. אדם שיעשה תורתו עיקר יינצל מעול המלכות והנסיבות ואוהב כסף לא ישבע כסף.

ניצול הזמן ללימוד (ג, ב)

בשיעור נלמד שמושב לצים הינו גם ישיבה לדברי הבל ולא רק לחטאים. לכן הצדיק מקבל שכר רב בעולם הבא על מאמצו בלימוד התורה.

דע מאין באת (ג, א)

בשיעור נלמד כי על האדם לזכור את זמניותו ושפלותו וכך יצליח להישמר מחטאים. בנוסף אם האדם יזכור כי נשמתו נצחית וממשיכה אל עולם האמת לנצח, הוא לא יכתימה בעבירות.

הזמן קצר והמלאכה מרובה (ב, יז-יח)

בשיעור נלמד שלמרות שטבע האדם להתעצל, עליו להקפיד על זריזות ולא להגזים בשינה. עוד נלמד שאל לו לאדם לחשוש מכל שהוא לא יכול ללמוד את כל התורה - התפקיד שלך ללמוד כמה שיותר, לא הכול - אתה מקבל שכר על איכות הלימוד, לא רק על הכמות.

דע מה שתשיב לאפיקורוס (ב, יח)

בשיעור נלמד שכדי שאדם יוכל לדעת מה להשיב לאפיקורס שמקשה על היהדות, עליו ללמוד את התורה - שבכתב ושבע"פ. עוד נלמד, שאדם שעמל בעמל התורה הוא משתעשע מהתורה.

וכל מעשיך יהיו לשם שמיים (ב, יד-טו)

בשיעור נלמד על כך שאת כל המעשים ניתן וצריך לעשות לשם שמיים. עוד נלמד על חשיבות ההקפדה על זמני התפילה, וההקפדה על תפילה בכוונה. לבסוף נלמד שאדם צריך לחשוב שהוא בינוני - כל דבר שהוא עושה יכריע אותו לכף זכות.

ממון, תורה ומעשים (ב, יד)

בשיעור נלמד את שלושת המימרות שהיו שגורות בפי רבי יוסי - להתייחס לממון חברך כשלך, ללמוד תורה מתוך רצון מוסרי, לא אינטלקטואלי ולכוון את כל המעשים, אפילו מעשי החול והרשות, לשם שמיים.

הם אמרו שלושה שלושה דברים (ב, יב-יג)

בשיעור נלמד על שלושת האימרות שהיו מורגלות בפי רבי אליעזר כל יום כדי לזכור ולהקפיד עליהם - לשלוט בכעס, לכבד את חברך, ולשוב בתשובה כל יום. עוד נלמד שיש להזהר בכבוד חכמים. עוד נלמד שעין הרע (להסתכל על אדם ברגשות שליליים), יצר הרע ושנאה פוגע גם בעצמך.

איזו היא דרך רעה שיתרחק ממנה האדם (ב, יא)

בשיעור נלמד את המידות הרעות שמונים תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי שצריך להימנע מהן - בהמשך לשיעור הקודם בו למדנו את המידות הטובות שהם אמרו שיש להדבק בהן.

הדרך הטובה והרעה (ב,יא)

בשיעור נלמד על הדברים שמובילים למידות טובות שיש להתקרב אליהם והדברים שמובילים למידות רעות שיש להתרחק מהם.

אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך (ב,י)

בשיעור נלמד שמכיוון שהתורה היא אינסופית אדם לא יכול אף פעם להרגיש שיש לו הכל, וגם אם הוא עשה הרבה מצוות - הוא לא יכול להרגיש שמגיע לו צל"ש, בסך הכל הוא עשה מה שמגיע לו. עוד נלמד על שבחם של חמשת תלמידי רבן יוחנן בן זכאי.

מידה כנגד מידה וריבוי תענוגים (ב, ח-ט)

בשיעור נלמד שאמנם צריך להעניש אנשים במידה כנגד מידה אבל זה צריך להיות על ידי ב"ד. עוד נלמד שלהרבות בתענוג ונכסים יכול להוביל לרע ומנגד להרבות בתורה יוביל לטוב.

אין בור ירא חטא ולא הבישן למד (ב, ה)

בשיעור נלמד שצריך דרך ארץ כדי להיות ירא חטא ולהוסיף על זה תורה כדי להיות חסיד - ללכת לפנים משורת הדין. עוד נלמד שאי אפשר להתבייש מלשאול דברים כדי ללמוד תורה, ואם אין את מי לשאול עלינו לתפוס את עצמנו.

אל תאמין בעצמך עד יום מותך (ב, ד)

בשיעור נלמד שכשהציבור עושה טוב יש לדבוק מהציבור אבל לא כשהוא עושה רע. עוד נלמד שאדם לא יכול לסמוך על עצמו ולהיות בטוח שהוא ניצח את יצר הרע אלא תמיד להיות מוכן לנצח. וכן אל תסמוך על עצמך לסנן את הדברים הטובים ממאמרי הגויים אלא פשוט לא ללמוד אותם.

רצון ה' (ב, ג-ד)

בשיעור נלמד שאפשר להסביר שאי אפשר לסמוך על המלכות או כי אכפת להם רק מעצמם או כי אין להם כוח אמיתי והכל מה'. עוד נלמד שאם אנחנו מסתכלים ברצון על קיום המצוות, רצון ה', אז גם הקב"ה ירצה לקיים את רצוננו, וכן במקרים קיצוניים לפעול לפנים משורת הדין בשביל שהקב"ה יפעל לפנים משורת הדין.

10 דקות של עיו - "
פרשת שבע -הרב סבתו
פלייליסט פסח
והגדת לבנך
הגדה של פסח - הרב ליפשיץ
שמיטה בקצרה - הרב אבינר

פירוש רבנו יונה לאבות

תודה על פנייתך!

מצפה נבו 21, מעלה אדומים. מיקוד: 98410               טלפון: 02-5353655, 02-5354222

© כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה מעלה אדומים

logo_birkat_moshe-14.png
bottom of page