שמירת הלשון
הרב חיים סבתו
לשון הרע לתועלת אישית - חפץ חיים י, יא-יג
לאחר שביררנו את הדרכים שבהן מותר לאדם לפרסם לשון הרע על מישהו במידה וזה לתועלת וללא שום רווח אישי, נראה בשיעור שהחפץ חיים משער שכאשר אדם מדבר על עוול יכול להיות שהוא עושה זאת כדי לחשוף את האמת ולא מתוך אינטרס אישי, אך כאשר מדבר על עוול שנעשה לו אישית יש לפקפק האם מותר לו לספר. נדבר על סיטואציות בהן אכן מעורב אינטרס אישי, וכיצד ראוי לנהוג במקרים אלו - האם מותר לספר? ואם כן אז איך? וממה יש להיזהר?
לשון הרע לתועלת - חפץ חיים י, א-ב
עד עכשיו דיברנו על עבירות של בין אדם למקום, אך עכשיו נתחיל לדבר על עבירות שבין אדם לחברו. מה על אדם לעשות במידה והלשון הרע שהוא יכול לספר יכול לעזור לאדם אחר? האם מותר לו לספר? ואם כן, באילו תנאים? נראה גם את מחלוקתו של הרמב"ם עם רבינו יונה לגבי חילוק בין עבירות שבין אדם למקום לבין עבירות של בין אדם לחבירו.
איך אדם יכול למנוע מאחרים לדבר לשון הרע - חפץ חיים ט, ד-ו
אדם תמיד צריך לדעת איזה חברים לבחור לעצמו ולדאוג שאינם יהיו מדברי לשון הרע, וגם במקרה שיוצא לו להיקלע לחבורת מדברי לשון הרע עליו לנסות לדאוג שלא ידברו לשון הרע בחברתו. נראה שיטות שמציע החפץ חיים איך לגרום לאנשים להפסיק לדבר לשון הרע, וגם את החשיבות של האדם בחינוך ילדיו לשמירת הלשון.
אבק לשון הרע - חפץ חיים ט, ג-ד
אבק לשון הרע יכול לנבוע מהמון סוגים של דיבורים, ואחד מהם הוא דיבור בשבח של אדם, מכיוון שמכל שבח יכול גם לצאת גנאי לבריה מסוימת, ועל כן יש להיזהר הרבה בדין הזה. בשיעור נדבר על הדרכים בהן גם דיבורי שבח יכולים לגרום נזק למישהו אחר או אפילו לאדם עצמו, והדרכים האפשריות להימנע מהיכשלות באבק לשון הרע.
לשון הרע על בעלי מחלוקת - חפץ חיים ח, ח
המלכת שלמה למלך, אשר נעשתה על-ידי שיתוף פעולה של נתן הנביא ובת-שבע, מעלה שאלה. נתן הנביא, אשר שמע על רצונו של אדוניה להמליך עצמו למלך וביקש למנוע זאת - הדריך את בת-שבע לבוא אל המלך דוד ולספר לו על מעשי אדוניה, ובעוד שתדבר יבוא גם הוא אל המלך ויאמר את אותם הדברים, ובכך ישמע המלך וימליך את שלמה אחריו. הגמרא בירושלמי מנסה להבין מדוע נתן לא חשש לעבור על אמירת דברי לשון הרע בדברו על אדוניה בפני המלך דוד - מצד ההוספה המיותרת לכאורה של אדוניה על דברי בת-שבע - ומהדיון בגמרא זו לומד החפץ חיים דין מעורר עניין בהלכות לשון הרע.
איסור לשון הרע על תלמידי חכמים ועמי ארצות - חפץ חיים ח, ד
על אף המחלוקות הרבות השוררות בין אנשים לבין תלמידי חכמים וכן בין תלמידי חכמים עצמם, קיים איסור גדול מאוד על לשון הרע שנאמר על תלמידי חכמים. ומנגד, גם על עם הארץ קיים איסור חמור של סיפור לשון הרע. בשיעור זה יבוררו פרטי הדין לעומק, וגם איך מכונה המבזה תלמידי חכמים.
קבלת פרשנות הנחשבת כלשון הרע - לשון הרע ו, ז-י
עד עכשיו דיברנו על מקרים שבהם אדם שומע לשון הרע ולא יודע אם הם נכונים או לא, והבחירה שלו היא האם להאמין לדברים הללו. אך מה עושים במקרה שידוע לנו שאותם הדברים אכן אמיתיים? האם מותר לקבל את הדברים ב100 אחוז או שיש גם עניין לא להאמים לטון הרע שבו הדברים נאמרים?
איסור שלילת המעלות (ב) - לשון הרע ה, ה-ז
במהלך השיעור יתבררו יותר לעומק דיני איסור שלילת המעלות וכן יובאו הרבה דוגמאות למקרים כאלו, מקרים שגם רלוונטיים מאוד לימינו. ידוע לנו שהחפץ חיים היה מצויין בלהביא דוגמאות, ובשיעור זה עובדה זו ניכרת בהחלט. ידובר בשיעור גם על סעיף ז', שהוא סעיף קשה במיוחד שכן הוא מדבר על נושא סתום מאוד - לשון הרע על חפצים.
לשון הרע על עבירות שבין אדם לחברו - לשון הרע ה, א-ב
עד עכשיו עסקנו בלשון הרע על עבירות של בין אדם למקום, אך בשיעורים הקרובים נברר לעומק את פרטי הדין של סיפור לשון הרע על עבירות שאדם עשה ובהן עבר על בין אדם לחברו. האם זה יותר קל או יותר חמור? כמו כן, נדבר על מקרים של "שלילת המעלות" - מהו הדין כאשר אדם לא אומר דברים רעים מפורשים על אדם אחר אלא רק שולל דברים טובים באמרו שהוא לא?
האם מותר לספר לשון הרע לצורך חזרה בתשובה? - לשון הרע ד, יב
כולנו מכירים את המקרים הקשים שבהם כדי לחזור בתשובה צריך להזכיר את חטאי העבר, אך כאשר זה מגיע לדיני לשון הרע - אולי עדיף להשמיט חלק מהמידע ולא "לחזור בתשובה" בחלק מהחטא כדי שזה לא יפגע ברגשותיו של אדם? בשיעור נלמד לחלק בין חזרה בתשובה בין אדם למקום לבין חזרה בתשובה של בן אדם לחבירו, שלעיתים קיימים חטאי בן אדם לחבירו שכמעט ולא ניתן לחזור מהם בעקבות עגמת הנפש הרבה שאלו גורמים לשני הצדדים.
בירור מידע חיוני על אדם לתועלת - לשון הרע ד, יא
מהם התנאים המאפשרים לבצע בירור מקדים על אדם ללא ידיעתו, במידה ומעוניינים בו לכל מיני דברים, לדוגמה לשידוך או לענייני עבודה? מהם המקרים בהם בשום פנים ואופן אסור לבצע בירור שכזה? בשיעור זה נברר לעומק את החשיבות והעדינות הנצרכת בגישה למקרים כאלו, שכן במקרים כאלו אנשים נוהגים לרוב להיכשל בלשון הרע.
האם מותר לספר בגנות מידותיו של אדם? - לשון הרע ד, ח-י
באילו מקרים מותר לספר אודות מידות רעות של אדם? מהם התנאים שבלעדיהם אי אפשר לעשות זאת? במהלך השיעור יתבררו לעומק הפרטים והדינים המאפשרים דיבורים על מידות רעות של אנשים והטעמים לכך, ומנגד יתבררו גם המקרים בהם לא ניתן לדבר על מידות רעות של אנשים, המקרים שנחשבים כ"לשון הרע".
פרסום גנותו של רשע - לשון הרע ד, ז
מותר לספר בגנותו של אדם רשע כאמצעי להרתעה, הרחקה ואפילו הבהרת הצדק הא-לוהי. מתי אדם נחשב רשע? ומתי סתם נחשב טועה? באילו תנאים מותר לספר את מעשיו הרעים של אדם רשע? למה כל כך חשוב להיוועץ בחכם? ואיך כל זה קשור למגמתו הפרשנית של רש"י לדון לכף חובה רשעים כמו עשו וישמעאל?
מותר "להלשין" על חוטא? (ג) - לשון הרע ד, ה
מה יש לעשות כאשר יודעים שאדם לא יקבל את תוכחתנו? באילו תנאים מותר לספר על חטאו לקרוביו ולבית דין כדי שיוכיחו אותו? באיזה מקרה מותר לפרסם את דבר חטאו בציבור? בשיעור נמשיך ונעסוק בהיתר לספר על עבירה שעבר אדם בין אדם למקום, ונפרט את שלבי התגובה האפשריים בהתאם לאופיו של החוטא ושל החטא.
מותר "להלשין" על חוטא? (ב) - לשון הרע ד, ג-ד
כיצד אופיו של האדם משפיע על החובה לדון אותו לכף זכות? איך שיפוט זה משפיע על השאלה האם מותר לספר על עבירה שעבר בין אדם למקום? מה ההבדל בין עבירות שבין אדם למקום לבין עבירות שבין אדם לחברו בנושא זה?בשיעור הקודם ראינו שהתנאי העקרוני בהיתר לומר לשון הרע, הוא שהאמירה היא לצורך ובשביל מטרה כלשהי. בשיעור זה גם נשמע מהרב עצה כיצד להחליט האם האמירה היא לצורך או לא.